יום שני, 22 בספטמבר 2008

פדיקור - הכניסה לא רק לנשים בלבד!


זה נכון שתמיד יש פעם ראשונה ... 
זה נכון שאפשר להתרגל לדברים טובים ומפנקים...
זה נכון שאני אוהב מאוד מסאג'ים...
זה נכון שאני מחובר לצד הנשי שלי יותר מהגבר הממוצע ...
וזה נכון שבסוף השבוע האחרון הלכתי עם זוגתי למכון יופי כדי לקבל פדיקור. 

המטרה - מראה כפות רגליים אחיד (נטול גבשושיות וסדקים), נקי עם מגע רך וקטיפתי.

הדרך - הפקרת רגלייך בידייה של בעלת מקצוע באמצעו של חלל פתוח לנוכך מבטם המשתהה של הבאים
והיוצאים את שערי מכון היופי שבאו בעצמם לקבל טיפולים שונים כמו עיסוי פנים והסרת שער בשעווה.  

החוויה - במשך כשעה שלמה מוזמו וטופלו רגליי. הטיפול כלל בן היתר:  השרייה במים חמים, גזירה, גיזום,  גילוח ושיוף. כדי לסיים את המשימה, נמרחו החלקים ששרדו את השלב הראשון במגוון תכשירים מתכשירים שונים שנועדו לספק את המראה והתחושה המתוארים במטרה.

התוצאה - כף רגל רכה וקטיפתית שאגב מחזיקה בדרך כלל יום וחצי אם לא רוכשים תכשיר גרגרים מיוחד שנועד לעזור בעיסוי ושימור הקיים - כן כולנו אנשי מכירות ( כולל בעלת המקצוע) הרי חייבים להתפרנס ממשהו.

מה הלאה:  מסכת פנים ? שעווה?

לסיום - לכו על זה גברים! אתם לא יודעים מה אתם מפסידים ... אני ממליץ בחום - אגב אפשר לבקש מבעלת המקצוע שתחליף את המים הפושרים בן טבילה לטבילה במים חמימים יותר.


יום שלישי, 16 בספטמבר 2008

שובו של הפרוגר











חזרנו מטיול קצר בהו צי' מין סיטי. נהננו מאוד למרות זיהום האוויר (רוכבי הקטנוע ניראו לנו כאילו נלקחו מסרטי המערב הפרוע כשהם לובשים את רעלות הפנים שנועדו לא לאפשר לאוויר מלוכלך לחדור לריאותיהם), למרות מליוני הקטנועים שנוסעים על הכבישים ובדרכי עפר (לרוב אפילו נגד כיוון התנועה - ביננו לא ברור איך הם לא מתנגשים אחד בשני) ולמרות הצפיפות הכמעט בלתי נסבלת. נהנו כי למרות קצב החיים הכמעט מטורף, בחיים שלנו לא ראינו כל כך הרבה אנשים רגועים מרוכזים במקום אחד שהוא כל כך שוקק חיים ומאוד שונה מהרבה מקומות אחרים באזור. טיילנו בשווקים ונפגשנו עם מקומיים שחיים את החיים הפשוטים ועושה רושם שהם נהנים מכל רגע. וכן כמעט שכחתי, שיחקנו במשחק הרטרו פרוגר (אגב, לא עזרו כל התאורים שקראנו לפני , צריך להיות שם כדי להבין מה זה להיות חלק מהמשחק) כשניסינו לעבור מקצה אחד של הכביש לקצה שני - בדיוק כמו שניסה ג'ורג למי שזכורה הסצנה מהסדרה סיינפלד לחצות את הכביש עם קונסולת המשחק ההיא -  מומלץ אבל, רצוי לא לנסות לבד בלי השגחה של מבוגר  !!!





יום שני, 8 בספטמבר 2008

"מי שנולד משרוקית לעולם לא יהיה חצוצרה! "










אני מאמין שניחנתי בן השאר ביכולת שנקראת טביעת עין. כמו שכבר הזכרתי אני לא צלם מקצועי אבל, אני מאמין שיש לי היכולת לראות דברים בצורה קצת שונה ולהבליט דברים שאנשים בלי לשים לב בד"כ פוסחים עליהם או לידם . אח"כ כמו רבים מאיתנו אני שם לדברים מסגרת ואז באמת מגלה איזה אוצרות העליתי בחכתי הקרויה ניקון די 70.לפני כמה ימים נתבקשתי לתת כמה מתמונותי כדי לקדם גיוס תרומות עבור מטרה מסוימת וכמובן שהסכמתי. לא ניתנו לי הנחיות מיוחדות , ההנחיה הכללית היתה לצלם את אופיה של הונג קונג בא אני גר עם משפחתי.  צילמתי ושלחתי דוגמאות רבות ולא קיבלתי תשובה , המשכתי לצלם ולשלוח דוגמאות אך עדיין לא קיבלתי פידבק. שאלתי את זוגתי מה דעתה והיא אמרה לי שהתמונות יפות מאוד וכנראה שהאדם ששלחתי לו את הדוגמאות לא אהב אותם כל כך ולכן לא היה לו נעים לחזור אלי. הבוקר קיבלתי תשובה לקונית מאותו אדם שרצה שאשלח לו רק צילום מקורי אחד.קיבלתי בעבר פידבקים מצויינים מהרבה אנשים על היצירתיות שבי ועל היכולות שלי לתרגם את היצירתיות דרך עדשת המצלמה לתמונה. אומנות היא דבר סובייקטיבי ואני לא מצפה שמה שאני אוהב לצלם ירשים אחרים ... כמה חבל שאנשים לא מסוגלים להיות קצת יותר ספציפיים בדרישות שלהם ויותר מזה כמה חבל שהם פוחדים להביע את דעתם בצורה ישירה. אנחנו נתכלים בתגובות כאלו כמעט בכל יום בסיטואציות שונות ולפעמים אנחנו מפרשים אותם לא נכון לרעתנו - כלומר אנחנו מאבדים קצת מהבטחון העצמי שלנו כשדברים כאלו קוראים לנו. זה לא יהיה נכון להגיד שלא לקחתי ללב , אולי גם קצת נעלבתי הבוקר אבל , כשסיפרתי את הסיפור לאשתי הבוקר היא עודדה אותי ואמרה לי משפט שאימצתי ושיכול להסביר התנהגות של אנשים קטנים "מי שנולד משרוקית לעולם לא יהיה חצוצרה ".
המשיכו להאמין בעצמכם - אל תתיאשו, יום אחד יזרח גם כוכבכם.