אני מאוד מתרגש כי עוד כמה ימים אני מציג תערוכת תמונות. זו התערוכה השנייה שלי והיא מרגשת עוד יותר מקודמתה. לא קלטתי את גודל המעמד עד אתמול בערב שישבנו עם חברים ודיברנו על התערוכה. נשאלתי אם אני מתרגש והאם אני מציע תמונות למכירה ועל שתי השאלות עניתי שכן. קיבלתי עצות חכמות לתמחר את התמונות במחיר שונה, להציע שחלק מהכסף שיאסף ממכירת התמונוה ילך לאירגון צדקה ושזו ההזדמנות שלי לפרוץ קדימה ולכן כדאי לי מאוד להבין ולהחליט איך אני רוצה למצב את עצמי. התמונות שאני עומד להציג באמת יפות ולא רק שיש להם פוטנציאל להימכר אלא גם שיתכן שתיווצר הזדמנות לפגוש מישהו שיגלה אותי , יעזור לי לקדם את האומנות הזו וידאג להציג את התמונות בפורומים אחרים גדולים יותר. הכל התחיל בקניית אופניים תמימה אצל בחור חביב בשם ד'. אחרי מספר מפגשים והשלמות של אביזרי רכיבה אמרתי לו שאני מצלם תמונות ושבקרוב אשלח לו לינק לאתר שבו יוכל להתרשם. במפגש הבא בינינו ד' אמר לי שהוא מאוד אוהב את מה שהוא ראה ושאולי יום אחד הוא יאפשר לי להציג אותם בחנות שלו. היום הגיע יחסית מהר כיוון שאדם אחר שהיה אמור להציג אצלו תמונות לא היה יכול לעשות זאת ונתבקשתי לארגן קולקציה ולכתוב משהו על עצמי כדי שהוא יוכל לשלוח אימייל לבאי החנות כדי לעניין אותם. הכל התנהל בעצלתיים עד לפני קצת פחות מחודש. התחלתי לבדוק את האפשרות להדפיס את התמונות שלי על קנבס ... איתרתי מקום ושלחתי שתי תמונות ... אחרי מספר ימים קיבלתי אותם הביתה ושוד ושבר - האיכות שבה הם הודפסו היה גרועה : לא רק שהמהדקים בגב התמונה הושמו שם בצורה אסימטרית, הצבע ירד ממנה ונשאר על היד שלי בניסיון להחזיק את התמונה כדי להתרשם ממנה. אחרי מפח הנפש, ניסיתי להדפיס את התמונה על נייר הדפסה והתרשמתי מהאיכות. התחלתי לחפש מסגרות וגיליתי שמחירם בארה"ב מרקיע שחקים. חיפשתי משהו זול ומצאץי מסגרות של פוסטר בל מהר הבנתי שהם עושות אבל לתמונה. ש' שהיה בביתנו אמר שהם גורמות לזילות האמנות והחלטתי לרדת מן העניין. אשתי היקרה עזרה לי למצוא ספק אחר שמדפיס על קנבס ואחרי שבחרתי תמונות נוספות לניסוי כלים ישבתי בבית וכססתי ציפורניים שלושה ימים כדי לדעת אם הסטנדרטים שלהם גבוהים יותר. אחרי שלושה ימים נכונה לי הפתעה.התמונות הגיעו עטופות בשיקת מיוחדת והם הושמו בניר "פציץ" ואחכ בקרטון. האיכות שלהם הייתה מדהימה והחלטתי לשלוח אל היצרן תמונות נוספות. הדבר היחידי שלא אהבתי בתמונות הוא העובדה שיש להם מאחור מספר סידורי וכיתוב עם סמל החברה. הסכמתי ביני לבן עצמי שאני מתקשר אליהם להגיד להם שזה לא היה חלק מההסכם ואני רוצה לקבל תמונו חדשות בלי הכיתוב. דיברתי עם שרות הלקוחות שלהם ואחת בשם ש' ענתה והסבירה לא בנימוס שלחברה מותר לשים את לוגו איפה שהם רוצים כי זו סחורה שלהם. התעקשתי שזו תמונה שלי, שבסך הכל השתמשתי בשרותי הדפסה (אומנם איכותיים אבל אחרי הכל הדפסה) ובנוסף, אני מתכוון למכור את התמונות ולכן לא ממש מתאים לי שהלוגו יופיע. הבחורה כעסה מאוד ואמרה לי שזה לא בסדר שאני מוכר את התמונה שלהם ולכן יש לה עוד יותר צידוק אחרי להשאי את הלוגו. ראיתי שאני לא עומד לקבל את שביקשתי ולכן הודתי לה בנימוס ורק הסברתי שבנוסף, גיליתי שלשתי התמונות שהם ייצרו היה "דפקט" קטן שבגללו אני חושב שהם צריכים לייצר אותה שוב. הבחורה אמרה בנימוס שאני צרית לשלוח תמונה של התמונה שמציגה את הפגם ואז הם יחליטו מה לעשות. הופתעתי שקיבלתי אימייל אחרי יומייים שאמר שהם החליטו לייצר עבורי שתי תמונות נוספות ולא לחייב אותי. אני עדיין תוהה אם יש פה עניין של זכויות יוצרים כלומר האם ברגע ששלחתי אליהם את התמונה וויתרתי על זכויות היוצרים שלי אבל מאחר ולא קראתי את השורות הקטנות בחוזה החלטתי להתעלים ולקוות שאין סעיף כזה שהופך את התמונה שלי לרכושם. לעניינו ... לא הייתי סגור על התמונות שאני רוצה להדפיס ועד הרגע האחרון (אתמול בערב) עוד עבדתי בפוטושופ כדי לייצר את האחרונה. עכשיו יש ברשותי כ 12 תמונות ואני צריך לקבל החלטה, בהתאם לגודל המקום ולאווירה שאני מנסה ליצור, באיזו מהם להשתמש. בעל המקום הוציא בינתיים אימייל לקהל לקוחותיו ובישר להם על פתיח התערוכה ואני במקביל שלחתי הזמנה דרך פייסבוק לחברים שלי ואז פתאום נפל לי האסימון על גודל המעמד מה שמסביר את גודל ההתרגשות שלי. עד יום שישי נשאר לי להדפיס כרטיסי ביקור, ל"שפצק" את התמונות עם חוט תלייה, להכין פלייר שמסביר מה כל תמונה מייצגת, להכין שלט קטן עם שם התמונה והמקום שייתלה ליד על וגם לקבוע את אסטרטגיית התמחור. אה כן שחכתי, אני גם צריל ך לוודא שאני מקים אתר שבו אני יכול לשלוח אנשים לראות את היצירות ולקנות אם ירצו וגם לדאוג לשתייה ומשהו קטן לאכול בערב הפתיחה. מחזיק לעצמי אצבעות כי בשבוע הקרוב יש לי גם מבחן - האחרון בפתוחה ... להתראות בשמחות !!! :)
