מכה על חטא

לבני אדם יוצא "להכות על חטא" לא מעט פעמים במהלך חייהם. באותם רגעים שבהם אנחנו חושבים על מה שעשינו אנחנו מרבים להצטער ולהבטיח לעצמנו ש"המנהגים המגונים" שלנו לא ישנו אבל אני אומר לצערי כיוון שאנני יכול בשום פנים לייצג אחרים שאני לא עומד בהבטחות של עצמי וברגע של חימה או חוסר תשומת לב אני מועד ונופל שוב . הבוקר ירדתי עם בני לאוטובוס ובתי ביקשה לרדת איתנו. במעלית פגשנו אישה שבדיוק ירדה לטייל עם כלבה ואז בתי התעטשה... בני שידוע בליצנות החצר (הנה אני עושה את זה שוב) שלו שאל בקול מי התעטש פה והסתכל לעבר הכלב. באותו רגע בגלל עייפות וחוסר תשומת לב עניתי לו ברוגז "מה ניראה לך?" והוספתי בטון מתנסהכדי להעמידו במקומו "זה הסבתא שלך שהתעטשה - מה לא שמת לב שהיא איתנו במעלית" . האישה עם הכלב יצאה מהמעלית קומה אחת לפנינו וכך נשארנו שלושתנו ובני שהביט בי במבט מיוסר משהו אמרה שבהחלט יתכן שכלב מתעטש ככה ואז שמתי לב להתנהגות שלי שלא היתה במקומה. ליווינו אותו לאוטובס שהסיע אותו לבית הספר וחזרנו למעלית. במעלית שוב פגשנו את האישה שכלבה סיים לבצע את צרכיו וביקשתי ממנה סליחה על שהייתה עדה להתנהגות בלתי הולמת מצידי הויא חייכה כי הבינה למה שבני התכוון. הבנתי באותו הרגע שלא ממנה הייתי צריך לבקש סליחה אלא בני הוא זה שהיה צריך לקבל התנצלות על התנהגות חצופה מצידי. אדולנצטריות הוא חטא שחוטאים לא אחת מבוגרים כלפי ילדים כיוון שמצפים מהם לחשוב ויותר גרוע להתנהג כמו מבוגר. אנחנו למעשה שוכחים פרט קטן וחשוב, אנחנו שוכחים שלילדים יש תמימות ושמחת חיים ושאלה מאפשרים אצלם את האפשרוצ לחשוב את החשיבה שכה מאפיינת ילדים - חשיבה נטולת מגבלות ומלאה ביצירתיות. אני יודע שאני קשה עם עצמי מה שכינראה נובע מביקורתיות עצמית גבוהה אבל אני אומר את הדבר הבא למרות שאחרים ירימו גבה, ינופפו ביד ויגידו עזוב לא קרה משהו שאתה צריך כל כך להצטער עליו. הרבה פעמים קל לנו לבקש סליחה ממי שפגענו בו והרבה פעמים הוא יכול לסלוח אבל יש דבר אחד שישאר אצלו חקוק בהכרה לשנים רבות והוא ההתנהגות והמעשים שנעשו טרם נתבקשה המחילה ואת זה שום סליחה בעולם לא יכולה לכפר במאת האחוזים. אני יודע שזה יקרה אצלו כי גם לי יש שריטות כאלה בהכרה ...