אני חבר שלך!

היום שוחחתי עם אחותי בסקייפ והבן המתוק ש' התקרב לצג ועשה לי פרצופים. אחותי אמרה שהוא צריך ללכת לישון ושאלתי אותו אם הוא רוצה שאני אקרה לו סיפור לפני השינה. הוא היה מופתע ואמר שכן וכניראה שזו הפעם הראשונה שהוא חווה חווית קריאה מסוג כזה ושמחתי שאני הייתי זה שסיפק לו את החוויה הרשתית הזו. הספר עסק בשאלה מיהו חבר ובשורה התחתונה שלו הוא הסביר שחברים מגיעים בצבעים שונים ובגדלים שונים , שיש כאלה שיש להם מעטים ויש כאלה שיש להם יותר אבל שלכל אחד מאיתנו יש חבר. את הספר קראתי בעברית והגשתי כל כך טוב ... העברית זרמה מפי והתגלגלה לה דרך הרשת מניו ג'רסי עד פרדס חנה כדי לשמח (כך אני מקווה) ילד קטן. בזכות "הפתוחה" חזרתי למקורות (שפת העברית) ושכחתי מה זה אומר בכלל להתכחש לשפת האם. היום שאני מהרהר בקריירה שנייה, אין לי ספק שיתרוני היחסי בתור מורה לעתיד טמון בידיעת העברית שלי (אולי אפילו בזכות היותי מולטי-תרבותי) ושאני צריך לנצל זאת במקום ולנסות ללמד בשפה הזו במקום לרעות את מזלי בשדות זרים אמריקאיים.