מודל חיקוי

איזה איכויות צריך שיהיה למודל חיקוי? אחת הציעה אהבה ללא גבולות, סבלנות, אדיבות, היכולת לקבוע גבולות והיכולות לסיים משימות ואחרת אמרה היכולת להקשיב , להיות אמפטי, בעל אמונה עם ערכיות ומוסר גבוהים. אני טענתי, שכדי שפרט יהיה מודל חיקוי, הוא צריך קודם כל לאהוב את עצמו ואת מה שהוא עושה - ולא סתם לאהוב את מה שהוא עושה אלא לעשות זאת מתוך התלהבות ועניין. לעניות דעתי, אפשר להתפנות ולהתחיל לדאוג לאחריםרק אם אתה שלם עם עצמך ועם הדברים שאתה עושה. ואז, כשאתה מתפנה נפשית ופיזית לתמוך באחר ואפילו לשמש לו מודל לחיקוי, אתה פשוט צריך להיות אתה והשאר יבוא לבד. הרשימה הנ"ל מכובדת וראויה ,ואגב במקור, הוספתי הומור וסקרנות אבל, מה שאני מנסה לאמר שכגדי מודל חיקוי אמיתי וטוב, אסור לך לשדר החוצה את מי שאתה לא. למרות מה שאמרתי, ואני אומר את זה בעצב, אני לא ממש מסוגל או מוכן לשמש מודל חיקוי כיוון שאני לא שמח בחלקי, לא שלם עם עצמי ולא מרוצה ממה שאני עושה. מי שמכיר אותי מספיק טוב יודע שאני די פסימי ובמצב תמידי של "לא מרוצה" ואשתי הסבירה לי לא מעט פעמים שזה נגרם כתוצאה מהעובדה שאני בונה לעצמי תסריטים או סטים של ציפיות על פי סכמות חשיבה מעוותות ואם דברים לא מתפתחים כמו התסריט אני מתאכזב והופך לא מרוצה. אז אני שואל את עצמי מדוע אני לא יכול להיות מבסוט הרי בינינו אין לי בדיוק על מה להתלונן וכמעט כל דבר שאני רוצה אני יכול להשיג אז למה לעזעזל אני טרוד כל כך בלא להיות מרוצה עד כדי לקנא באחרים שכן מרוצים ולא להיות מסוגל לשמוח בשמחתם ולפרגן להם? אז גם לזה יש לאשתי הסבר ... היא אומרת שבאמת פתוחות בפני אינספור הזדמנויות אבל כל אחת מהם דורשת ממני להתאמץ, לעבוד קשה ובייחוד ליצור מוטיבציה פנימית כדי שתהליך זה ימשיך לדרבן אותי להמשיך קדימה ומול אלו יש את האפשרות הנוחה של פשוט לא לעשות כלום, להיות לא מרוצה, להאשים את העבר ולהגיד שבעתיד אין סיכוי ... והיא צודקת! ואני מבין שהגיע הזמן להשתנות ...