משהו שאתה עושה בשביל הילד
היום בני היה צריך ללכת לבית הספר בלי מדים (ראש חודש עברי ועל כן יום מיוחד) אבל אני לא שמתי לב ושלחתי אותו לבית הספר עם מדים. אשתי הורידה אותו להסעה וגילתה שכולם הופיעו בבגדים צבעוניים (לא הכחול לבן המסורתי) ושמה לב שבני די מבואס כיוון שהוא שונה. הדבר היחיד שהיה לבני בתיק היה חולצה צבעונית ואשתי שמה לו את החולצה ושלחה אותו לבית הספר. כחצי שעה אחרי שיצא יצאתי אני אחריו עם בגדים חלופיים (כי זה מה שאתה עושה שאתה רוצה שהילד שלך יהיה מאושר וירגיש שווה בן שווים) וכשהגעתי לבית הספר וקראתי לו לצאת מחוץ לכיתה הוא היה מופתע מאוד לראות אותי. אמרתי לו שעשיתי טעות ולשחתי אותו לבית הספר עם מדים ועל כן הגעתי כדי לתקן את המצב. עזרתי לו להתלבש ובאיזה שהוא שלב הוא אמר (בצורה לא מפורשת דרך מעט מילים והרבה שפת גוף) " אבא אני מאוד מעריך את מה שאתה עשיתי ואני די מבסוט שיש לי אבא קול כזה". בני חזר לכיתה וניראה די אדיש אבל אני יודע שבתוך תוכו הוא היה מאוד שמח מאוד והרגיש הרבה יותר שייך.
הופתעתי הבוקר מהמורה של בתי שהיא גם במקרה האמא של החבר הכי טוב של בני. הבוקר הגעתי ליום הורים בגן של בתי וידעתי שהיא (המורה) תגיד לי שבתי נהדרת ושיש לה פוטנציאל אדיר (שאותו היא מנצלת) ועל כן חשבתי שדי מהר נגלוש (בגלל ההכרות המוקדמת והיחסים החבריים) לשיחת חולין אבל לא כך היה הדבר. המורה התייחסה אלי כאל שווה בן שווים, הסבירה באריכות את דעותיה, נימקה את הסבריה והייתה מאוד מקצועית ואני די הופתעתי (לטובה) מהיכולת שלה לעשות הפרדה בן הפאן המקצועי לפאן החברי ועל כן ציינתי זאת לשבח בפניה. אני מקווה שכשאני אהייה מורה יום אחד אוכל לעשות את אותה הפרדה ולשדר (וגם להוכיח) כזו מקצועיות שכן קונפליקט אינטרסים הוא לא דבר קל לפתרון אבל היום נוכחתי לדעת שאפשר גם לעשות דברים בצורה אחרת.
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה