יום ראשון, 1 בנובמבר 2009

פשר החלומות


הבוקר בחמש התעוררתי מחלום שבו אני מחליט לעזוב את בית הורי ולעבור לגור עם ידידי מ' שידוע בהעדפותיו המיניות למין הגברי (לפחות בחלום - במציאות הוא נשוי ואב לשניים). בתחילתו של החלום אני די נהנה מהסידור ולמרות שמעולם לא התלבטתי עם זהותי המינית (תמיד ידעתי שאני אוהב את בנות המין היפה - במציאות וגם בחלום), החלטתי לתת לקשר שלנו צ'אנס. את הדירה מ' חלק עם זוג בנות נחמדות שלא ראו בי איום גם כשהייתי מסתכל ארוכות לעברן כיוון שהייתי מסומן על ידן כשובב (בן זוגו של מ'). בחלום הקשר המיני בינינו מתפתח עד לנקודה הקריטית בה בן זוגי מבקש ממני להיפתח אליו תרתי משמע. בהתחלה חשבתי (ואולי קיוויתי) שהוא יאפשר לי להיות הדמות הגברית במערכת היחסים אבל עד מהרה הובהר לי שתפקידי יהיה אחר ואז התחילו להתהוות אצלי תהיות לגבי המשך הקשר בינינו. המשך החלום היה קצת מעורפל ולא ברור לי בדיוק כיצד המשיכו להשתלשל העניינים (אני רק זוכר אותו מפציר בי לנסות משהו אחר ולהפסיק אם זה יכאב) אבל אני כן זוכר שבאיזה שהוא שלב אחת הבנות שהבינה מה קורה (כלומר את חוסר רצוני לשתף עימו פעולה) פסעה לה לכיוון המקלחות המשותפות בעודה מגלה טפח רחב של ישבנה או פיטמה קטנה מדדיה. באותו הרגע הבנתי שהעדפותי המיניות מאוד ברורות ושאנני רוצה כלל להתנסות במשהו חדש ובאותו הרגע הקצתי מתרדמתי. את השינה שלי ושל אשתי קטע בכיו של בני שרצה להרוות את צמאונו ושנינו קמנו כדי להירתם למשימה. פסעתי למטבח וחזרתי עם בקבוק חלב ותוך כדי ערבובו מסרתי את הבקבוק לאשתי כדי שתמשיך להאכיל אותו כיוון שהייתי חייב ללכת לחדר השני שבו ישנו ילדינו האחרים כדי לטפל באחד מהם שהרגיש משופע ועל כן קיבל תמיסת פנדול כדי להוריד את החום. כיוון שאשתי ידועה ביכולתה לפרש חלומות, חזרתי לחדר שלנו ובעודה מאכילה את בננו, סיפרתי לה על החלום וביקשתי ממנה הסברים. אשתי בחוכמתה הרבה אמרה לי שהקשר למציאות הוא ההתלבטויות שלנו בנושא מקום המגורים והרצון שלנו לעזוב את הכאן והעכשיו (גם אם הוא טוב) כדי לחזור ולגור בארץ אחרת שאנחנו לא כל כך בטוחים שהוא המקום שאנחנו רוצים להיות בו ובסופו של דבר (סופו של החלום) מגיעה ההתפכחות האישית שלי/שלנו שכוללת את התובנה העיקרית שמה שיש לנו כאן ועכשיו הוא טוב ולכן כדאי לנו להיות מרוכזים בו במקום לחשוב שנים רבות מדי קדימה ולחיות את החיים לפי אמוציות שדואגות להזכיר לנו שאולי אנחנו עושים טעות. החמאתי לאשתי על יכולותיה ואפילו קנאתי בה קצת (היא בהחלט ניחנה באינטיליגנציה רגשית גבוהה ויכולת לחשוב מחוץ לקופסא ברבדים עמוקים ביותר) ועל כן שאלתי אותה למה אני לא מסוגל לחשוב כמוהה והיא טענה שזה בגלל שיש לי חשיבה של מהנדס (לוגית וקונקרטית) ולכן חשיבתי מקובעת מדי ולא מסוגלת לפרוש כנפיים ולעוף לעבר הדרור. למזלי יש לי את אשתי כדי לאזן אותי ולפרש עבורי את פשרם של החלומות שלי ואני מאחל להרבה אנשים (גם ל מ' מהחלום) זוגיות כמו שיש לנו.

אין תגובות: