יום שישי, 13 במאי 2011

אני רואה לך בעיניים : הבחור שמעביר את הילדים את הכביש


ליד בית הספר עומדים אנשים נחמדים, רובם פנסיונרים, ועוזרים לילדים לעבור את הכביש. אני מקפיד להגיד להם שלום בבוקר ואחה"צ ובחגים לתת להם מתנה קטנה. שלשום, הבחור גדול המדדים הקבוע, זה שעומד בפינה שבה אני תמיד חוצה, לא הופיע והיתה אצלי תחושה של ריק. אף פעם לא פיתחתי איתו שיוחת ברומו של עולם ולרוב ניהלו שיחות קצרות על מזג אוויר אבל אתמול כשהוא שוב הופיע, החלטתי להתעניין ושאלתי אותו מה שלומו ובנוסף, אמרתי לו שיום קודם הוא היה חסר לנו . הבחור המבוגר התקרב אלי ו ומשום מקום, התחיל לפתוח את סגור ליבו. הוא סיפר שאשתו עברה ניתוח ושעכשיו היא מאושפזת ושבגלל זה הוא לא הגיע. הוא הוסיף שהוא מקווה שעד סוף השבוע היא תחזור הביתה וגם אמר שאת הניתוח היא עשתה בגלל שהבן התעקש. הבעתי עניין ושאלתי ברצינות אם הוא צריך עזרה והוא אמר שלא אבל ממש הודה לי. ראיתי בעיניים שלו שהוא היה צריך לדבר עם משהו ולמרות שזו היתה שיחה קצרה מאוד, אני שמח שיכולתי לשחרר אצלו פקק קטן.

אין תגובות: