למדתי מהורי שצריך לחסוך ליום אפרורי וגשום. הורי לא קראו מעולם עיתון כלכלי, הם לא היו בעלי מניות זהב בשום חברה ציבורית או פרטית, הם מעולם לא קיבלו אופציות מחברת היי-טק, הם לא סחרו במניות באופן סדיר (למעט פעם אחת במפולת של שוק המניות 1983 שבה הפסידו את כל כספי הפיצויים מתאונת דרכים מינורית שקרתה לי ) ורוב חסכונותיהם נוצרו ממשכרות חודשיות של פועל ופועלת שאתם יכולים לשער בנפשכם שלא היתה גבוהה במיוחד. הורי לא היו נוטלי סיכונים, גם לא סיכונים מחושבים ולדידם, את החסכונות שנצברו בדם יזע ודמעות אין לסכן סעבור שום הון שבעולם. זו הסביבה שבה גדלתי והקורא הנבון יכול לשער שהמסקנה המתבקשת היא שמשנתי הכלכלית (הלא ממש סדורה) היא מאוד קונסרבטיבית ונטולת סיכונים. בשונה מהורי אני עוקב אחרי מה שקורה בשוק ההון וגם משקיע בו לעיתים קרובות אבל בדומה להורי אני משקיע באופן מאוד סולידי ושהאדמה קצת רועדת תחתי אני ממהר ללחוץ על ההדק ומשחרר את הניצרה מההשקעה התורנית לטובת המצע הרך והעדין (תחת המזרן) כדי שלפחות לא אפסיד (כמובן שהכסף מפסיד גם באפיק הזה בשל השחיקה בערך המטבע הנובעת מעליית מחירים איפנלציונית). כבר הזכרתי בעבר שאני מתרפק לא אחת על המשחק "מה היה קורה אילו" ובזכותו ולמרות שמשכנו את כספינו מקרן הצבי אני ממשיך לאחוז בתיק מניות וקרנות נאמנות וירטואליים שלאחרונה (אחרי משבר עולמי) מראה סימני התאוששות ו"סובל" מרגעי עדנה ואפילו מרוויח לא רע (כמובן שאלו לא רווחי) ולכן, בשבוע שעבר שיגעתי שוב את זוגתי (ואת עצמי) כיוון שטענתי שאני לא חושב שכדאי לסכן את מה שנשאר מהחסכונות שלנו (הרי אני קונסרבטיבי נטול סיכונים כמו הורי) ולחזור למשחק הרולטה המסוכן הקרוי שוק ההון אבל מצד שני סתרתי את עצמי מייד כשאמרתי לה שאנחנו לא ממש מכינים את עצמנו לפרישה עתידית ואם לא נשכיל להסתכן היום לא נרוויח בעתיד. למרות שאני מחשיב את עצמי בתור צלם חובב בעל טביעת עין חדה המסוגל למסגר בתוך עדשתו תמונות לא רעות בכלל, אני די נחשל שאני צריך למסגר מחדש חשיבה בתחומים שונים לרבות עניינים פיננסיים. זוגתי יכולה לנתק על נקלה רגש ממחשבה והדבר מאפשר לה למסגר מחדש מצבים וכך בעודי שוטח בפניה את טענותי הסותרות היא פשוט הציע בחוכמתה שאפסיק להתייחס אל החסכונות הללו כאל החסכונות היחידים שיש לנו וכך אוכל להשקיע אותם בצורה נבונה יותר, בצורה ריסקית יותר ולפרק זמן ארוך יותר (כרבע מאה עד גיל פרישתנו הצפוי הממשמש ובא) מבלי לחשוש שהימור אגרסיבי מדי יעלים את כספנו לעד. פתאום לאחר המסגור מחדש שביצעה עבורי זוגתי הרגשתי הקלה ובאותו היום התקשרתי בצעד בוטח לסוכן הפיננסי שלנו ונתתי לו אור ירוק להשקיע מחדש את מיטב כספנו בתיק אגרסיבי במיוחד. אין שמח ממני שהתמזל מזלי וזכיתי לבת זוג שמשלימה אותי ,שמסוגלת (בן שאר מעלותיה) לראות דברים באור אחר ומזווית אחרת וכך לעזור לי באופן אישי ולנו בתור משפחה לשים דברים בפרופורציות ולצלוח את ים המוץ כדי למצוא בו את גרגר השעורה.
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה