לטבע חוקים משלו

צילום הוא אחד מתחביבי. לרוב בעלי תחביב כזה או אחר מוצאים סכומי כסף לא מבוטלים כדי לרכוש את הציוד הבסיסי ולהפיק את המוצר המוגמר. לעיתים קרובות אני מקדיש זמן חשיבה רב לבחירת נושא צילום ולאחר מכן אני מקדיש לא פחות זמן לאיתור המקומות הפוטנציאלים שבהם אוכל לצלם את אותם אובייקטים אבל, תיכנונים לחוד ומציאות לחוד - למרות כל אותם תיכנונים, אני מוצא את עצמי לא פעם פשוט מצלם באופן ספונטני אובייקטים שונים במקומות שונים ורק אחר כך אני מצרף את התוצאות לרעיון שאני רוצה לייצג. אתמול הסתובבתי עם ילדי כשבידי מצלמת פוקט דיגיטלית (לא מתוחכמת אפילו) ולא היו בראשי אפילו כוונות לצלם משהו ספציפי. למרות הטכנולוגיה והשיפורים הרבים שהוכנסו במצלמות הפוקט במרוצת השנים, אפשר לאמר פאופן כללי שאני אפילו שונא להשתמש בהם בגלל היכולות המוגבלות והתוצאות הסבירות מינוס שהם יכולות לנפק בהשוואה לאחיותיהם הגדולות - מצלמות הרפלקס הדיגטליות. ממשיך הדור, בני, גילה התעניינות במצלמה וביקש לצלם. למרות החשש שדגר בליבי שיפיל את המצלמה נתתי לו אותה (אגב משהו שבדורם של הורי כניראה לא היה קורה, לא רק בגלל החשש לשבר אלא בעיקר בגלל העלויות של הפיתוח וההדפסה של התמונות ... היום לשמחתנו, בדור הדיגיטלי, אין שום בעיה לצלם 100 תמונות ,ולמחוק 99 מתוכן לאחר שצפינו בתוצאות ולהדפיס אחת). אחת מהפריבילגיות הגדולות ביותר שיש להורים לדעתי היא היכולת שלהם לחשוף את ילדיהם (בדיוק כמו שאנו חושפים בפני סרט הצילום את האובייקט) לתחביבים ועיסוקים שונים כדי לפתח בהם עניין ולאפשר להם (לילדיהם) למצוא את עצמם ואת הנישה שלהם.כמובן שצריכים לעשות זאת בתבונה תוך מתן חופש פעולה מירבי ואפשרות בחירה (בלי כפייה) כשדעתם של זו מתעצבת בשלב מאוחר יתר. נחזור לעניניינו, בני הסתובב ברחבי הפארק וצילם תמונות ובתור אב גאה אני מוכרח להודות שיש לו פוטנציאל - אחרי הכל התפוח לא נופל רחוק מהעץ אם מותר לא להצטנע לרגע. בשלב מסוים שראיתי משהו שמצא חן בעיני ביקשתי את המצלמה. בני נתן לי את המצלמה, צילמתי את מה שרציתי והחזרתי לו את המצלמה כדי שימשיך להשתעשע. בפארק, לא שמתי לב כל כך למה שצילמתי וכשחזרתי הביתה ודפדפתי בקבצים הדיגטליים נכונה לי הפתעה. למרות איכותה של המצלמה, למרות חוסר התכנון, למרות אי הקפדה על אתר הצילום, התמונה שצילמתי במקרה נראת כאילו איזה כוח עליון החליט לצייר ציור (תשפטו בעצמכם - למרות שזה קצת קשה בגלל הרזולוציה הנמוכה של התמונה שצירפתי). מסקנתי (בטח שמעתם את זה ממשהו אחר לפחות פעם בחיים) הדי נדושה היא: כן צריך לחשוב ולתכנן אבל לטבע חוקים משלו (לא ניכנס כאן לדיון על קיומם של כוחות עליונים ... נשמור זאת אולי לפעם אחרת אולי) ולפעמים פשוט צריך להיות במקום הנכון ובזמן הנכון כדי שהדברים שהטבע מספק בחינם ובאופן מקרי אכן יתרחשו לנגד עיניינו.