על חטא שחטאתי לפניך

השנה, כמו בהרבה שנים קודמות, לא צמתי ביום כיפור. בשונה מימי כיפורים שעברו, כן הרגשתי צורך עז לחזור למקורות ומצאתי את עצמי בערב יום כיפור מחפש ביוטיוב קטעים רלבנטיים. בן שאר הקטעים העלתי בחכתי את קול נדרי, אבינו מלכנו ואדון עולם וחלקם נעמו לאוזני ואף לא היו זרים לי. יום הנישואים ה-9 שלנו חל השנה ביום כיפור. ששאלנו אותנו איך זה יכול להיות הסברתי בבדיחות הדעת שאומנם התחתנו בראש השנה אבל בגלל בעיות התחממות גלובלית התאריך נסוג לכיוון יום כיפור. במוצאי יום כיפור, בעודנו סועדים את ליבנו במסעדה יוונית וחוגגים את יום הנישואין שלנו, חשבנו על מה שקרה בשנה החולפת, על מה היינו רוצים להגיד תודה ומה היינו רוצים לאחל לעצמנו ברמה המשפחתית והאישית (האמת שהרעיון לא הגיע מאתנו, השתתפנו מספר ימים קודם בארוחת חג אצל הבוס של אשתי ואשתו של הבוס היא זו שהעלתה את הרעיון ואגב דרכה הבנו שאולי אנחנו יודעים לבשל טוב ונהנים מחברתם של אחרים בסעודות שונות שאנחנו מארגנים אבל לצערנו אנחנו מארחים די גרועים וצריכים להשתפר בתחום) ולהלן ריכוז הממצאים. ברמה המשפחתית: בשנה החולפת עברנו דירה (הנוף מהקומה ה-23 מרהיב יותר) והדבר העיקרי שהיינו עסוקים בו היה יצירתו של ת', הולדתו (בעיקר אשתי) והכנסתו לחוג המשפחתי אשר מונה כרגע 5 נפשות כולל הוא. היו דיבורים על המתנה (כלומר רצינו להוליד אותו בארה"ב כמו שני אחיו האחרים) ולמרות שהתלבטנו והשתעשנו בעובדה שאשתי תחזור לארה"ב ללדת (התכנון המקורי היה להעניק לכל אחד מילדינו דרכון אמריקאי) או לפחות תגיע במקרה לחופשה שבוע לפני הלידה בגואם (השייכת לארה"ב) , בננו נולד בהונג קונג וכרגע נושא רק אזרחות ישראלית עם אופציה לגרין קארד לכשידרוך על אדמה אמריקאית. ברמה האישית היתה זו עבורי שנה פוריה בתחום האקדמי (אני ממשיך בתוכנית לרכוש תואר נכסף במדעי החברה עם דגש על חינוך כדי לרכוש ידע ומאוחר יותר תעודת הוראה), בתחום היצירה התחברתי למועדון צילום והתחלתי להעלות תכנים לאתר פליקר אשר חלקם גרפו מחמאות (אני מוכרח להודות ולהתוודות שיש בי קצת אובססיה בכל מה שקשור בפידבק על תכנים שאני מעלה - לפעמים אני בודק את האתר כמה פעמים ביום כדי לראות אם משהו שם לב ליצירות שלי. למרות שכמה מהם היו מוצלחות ולמרות שהשתמשתי בכמה טריקים מסחריים כדי לקדם את המידע באתר, עדיין לא הצלחתי לייצר תבנית הצלחה שחוזרת על עצמה בקביעות ) ואפילו הצלחתי להרשים בעזרת הצילומים שלי מספר אנשים שחלקם הזמינו אצלי עבודות ושילמו עליהם ואני מאמין שדלתות יפתחו בפני בעקבות נסיונות אלו. בתחום העיסוק העיקרי אליו אני שואף (עבודה עם ילדים/הוראה) התנדבתי השנה הן בבית הספר שבו בני לומד (עזרתי ללמד קצת עברית) והן ב RDA שמספק שרותי תארפיה ברכיבה למוגבלים (פיזיים, נפשיים, מנטלים וסוציאלים) ושניהם הסבו לי עונג רב. הדבר הנוסף שהתחלתי לעשות ביתר שאת בעיקר לאחרונה הוא תמיכה (בעיקר מנטלית) באשתי שמחפשת לעצמה כיוון התפתחות חדש. ועל איזה חטאים אני מכה ומה הייתי רוצה שיקרה? ובכן: הייתי רוצה להיות אבא יותר טוב לילדי ... כן אני מעורב ומספק להם תמיכה רבה אבל אני מרגיש שזה לא מספיק וכאן אני יכול לקחת דוגמא מאשתי שמיטיבה לשחק ולהתשעשע עימם. הייתי בייחוד רוצה לעבוד על ולשפר את מערכת היחסים שיש לי עם בני כדי ליצור אצלו אמון ואת התחושה שהוא יכול לפנות אלי תמיד, בכל נושא ובכל מצב. הייתי רוצה להיות בעל יותר טוב שמשקיע יותר באשתו ומצליח לרגש אותה מספר רב יותר של פעמים בשנה. הייתי רוצה להיטיב לתמוך בה מנטלית/רגשית בתחומים שונים אבל בעיקר בהרפתקאות החדשות שלה בעולם העסקי (חיפוש עבודה) - לפעמים אני מרגיש שאני מטיף הרבה יותר מאשר מאזין ותומך. הייתי רוצה שנשכיל לנצל טוב יותר את הזמן (ביחד כזוד וביחד כתא משפחתי) ונצא להרבה יותר טיולים משפחתיים שישאירו חותם עלינו ועל ילדינו ויצרו חוויות בלתי נשכחות. וברמה האישית הייתי רוצה להיות משקיען גדול יותר, עקבי בעל יכולת לייצר תוצאות שלא מבוססות רק על אילתורים וכן להוריד קצת במשקל (שילוב של דיאטה וביקור תכוף בחדר הכושר) - לצערי לאות הזדהות עם הריונה של אשתי העלתי מספר לא מבוטל של קילוגרמים ובעוד היא חזרה לגיזרתה אני נשארתי בגיזרתי החדשה והדי לא מחמיאה. אז שתתחדש עלינו שנה טובה ומתוקה ועל כל בית ישראל ואמרו אמן!