אבולוציה

לפני כמה ימים רבנו אני ואשתי. הריב היה סביב ההחלטה שלי שהיא לא מספיק אקטיבית ולא מספיק מוחצנת כלפי ברגשותיה באופן כללי ובאספקט של חיפושי עבודה. הרגשתי באיזשהו שלב שאני מטיף ומרצה הרבה יותר משומע ותומך ואפילו העזתי לאמר לה בחוצפה שאני לא יכול להשיך את הדיון (בינינו זה היה יותר מונולוג שלי) כי אני מרגיש שאני עומד להתעצבן וזה לא יהיה טוב לבריאותי ואני מעדיף להפסיק כבר עכשיו כדי שלא אפלוט משהו שאני אצטער עליו. נפרדנו כידידים והלכתי לישון על זה כמו שאומרים ובבוקר קמתי ואמרתי לה שהתנהגתי בצורה מחפירה ואני יודע שההתנהגות לא היתה במקומה כי יותר גרוע ממה שאמרתי ומה שעשיתי, הזכרתי לעצמי את התנהגותו של אבי כלפי אימי במריבותיהם בעבר. בהמשך השבוע לאחרי דיבורים על חזרה אופציונלית לארצות של הברית, ביטלתי שוב את מה שהיא אמרה (כן מצד אחד אני מבקש ממנה להיות יותר אקטיבית ומוחצנת ומצד שני כשהיא כבר עושה את זה אני מבטל אותה מיד כיוון שתוכניותיה אינם משתלבות טוב עם תוכניותי) ורגע לאחר מכן נזכרתי שוב באבי ובאימי שהיו מאוד קונסרבטיביים בגישתם לחיים ושלא העזו ללכת עם נטיות ליבם ואולי לשפר את מצבם הכלכלי והחברתי. ברגע שהבנתי שאני שוב חוזר על דרכיו של אבי התנצלתי והמשכתי להאזין לה ולהצעתה ואפילו אני לא מתבייש לאמר שהתלהבתי. שני האינסידנטים הללו קיבלו תוקף חזק יותר כאשר ראיתי את בני מתנהג בדיוק כמוני (או כמו שהייתי מתנהג פעם). אתמול בערב בני רצה לטבול לחם במרק שלו והוא אץ למטבח כדי להביא את שקית הלחם. השקית היתה קשורה ובגלל שהיה לחוץ ורעב הוא הפליא בשקית (הלא עוול בכפה) את מכותיו ומשיכותיו ובמקום לפתוח את הקשר הוא הידק אותו יותר. בני הזכיר לי את עצמי לפני כעשור כשחזרנו מתערוכה במסגרת עבודה. כשסיימנו את התערוכה רצינו לחזור הביתה כמה שיותר מהר ובמקום לחשוב על התערוכה הבאה קיפלנו מהר את הציוד ודחפנו לארגזים. כשפתחנו את הארגזים משפר שבועות מאוחר יותר גילינו עזרות כבלים של מתח ורשת שלובים זה בזה כמו היו נחש ענק ואני פשוט זוכר את המקרה כי הוא נחרט בזכרוני בגלל ששותפי לחדר (ר') ראה אותי מבצע פעילות דומה לזו שביצע בני בשקית הלחם ובמקום להתיר את רשת הקשרים הסבוכה מצאתי את עצמי מהדק את הקשרים חזק יותר עד כדי כך שאם הייתי מושך קצת יותר חזק הייתי גורם לכבלים לאבד תוקף ולפוג מן העולם. השותף ניסה להסביר לי שיש משימות שבהם צריך לחשוב לפני שמבצעים פעילות פיזית ויותר חשוב שצריך להבין שלפעמים יש דברים שפשוט לוקחים את הזמן שלהם ואסור להאיצם כיוון שאז נתקלים בדיוק בתוצאות ההפוכות. בני שהוא אימפולסיבי ומהיר חימה כאביו (שירש את התכונות מאביו שירש אותם מסבו וגומר) ניסה לבצע את מה שניסה כדי להשביע את רעבונו אבל קיבל תוצאות הפוכות כיוון שהשקית היתה קשורה כעת הרבה יותר חזק. נטלתי את שקית הלחם מידיו ובמקום לקרוע אותה עם סכין אן עם השיניים (ואגב כך להמשיך את ה cycle המשפחתי) נסיתי ככל כוחי (עד שבסוף הצלחתי) לפתוח את הקשר הסבוך ואגב כך להסביר לו שלפעמים הוא צריך לחשוב לפני המשימה ולכלכל את צעדיו כדי להצליח במשימה. לרוב אני מוצא את עצמי מטיף לו (בני וגם אישתי) מדוע הוא צריך להתנהג בצורה זו או אחרת מבלי להסביר לו את הרציונל אבל הפעם עצרתי לרגע ואמרתי לו בזו הלשון: "הסיבה שאני אומר לך את מה שאני אומר לך היא שאבא שלך היה בדיוק כמוך והוא יודע לאן זה מוביל אז כדאי לך לחשוב על דרכים אחרות לגשת למשימה כי זה נורא יעזור לך ברמה האישית (לימודים, קריירה/עבודה), בזוגיות ובמשפחה (למרות שעוד מוקדם מאוד)" והוספתי "ואני מדבר מתוך נסיון מר של שנים אז כדאי לך מאוד להאזין למה שיש לי להגיד". אז אני מקווה שאני עברתי אבולוציה מסוימת בהשוואה לאבי וסבו ולא נותר לי אלא לקוות שבני ישלים את המשימה ויעבור אבולוציה נוספת כדי להיות גירסה יותר מוצלחת ממני.