לשקר אין רגלים

לפני יומיים רגע לפני שיצנו את פתח הבית ליום כיף עם הילדים, התייצבו בדלת עובדי קבלן שהודיעו לנו חגיגית שלפני חודש קבענו איתם (להיום) לבצע פעילות שוטפת/מונעת של ניקוי הפילטרים במזגנים. אמרנו להם ששכחנו לגמרי שקבענו איתם וביקשנו אם זה יהיה בסדר להשאיר אותם לבד לביצוע המשימה והם ענו ברצון שכן. רמת הפשיעה בהונג קונג נמוכה מאוד ואין כמעט חשש שייגנב דבר (כמעט אני אומר כי לפני שני קייצים העלימו לי את הארנק) ולכן בטחנו באותם אנשים בטחון מלא שכן הם עובדים עבור חברת ההשכרות שממנה אנחנו שוכרים את הדירה. חזרנו הביתה באותו ערב וכמובן שגילינו שלא נעלם דבר - האמת היא ששכחנו שהם היו ואפילו לא טרחנו לחפש הוכחות לאמינותם. בבוקר למחרת גילינו באחד מהחדרים חורים בריצפה, הדלקנו את האור וגילינו חורים בקירות שכוסו בחומר לבן וגם מצאנו שריטות די עמוקות בדלת של אותו חדר שגם טוייחו אחר כבוד. הסיני הממוצע לא יודע לעולם שטעה - זה עניין של כבוד , הוא לעולם לא יעשה משהו כדי לפגוע בכבודו או בכבוד מעסיקו כדי שהוא או ההוא לא יאבדו את פנים כמו שהסינים קוראים לזה. כמובן שלא דווח לנו על המקרה מפאת אותו כבוד ויום למחרת ירדתי ללובי לדווח על הנזקים. עובדת הלובי המסורה עלתה למעלה ובחנה את הנזקים ואמרה שתבדוק את מה שקרה ותודיע לנו. היא חזרה כבור שעה ולא התנצלה על מה שקרה אבל הודיע שעובדי הקבלן שטיפלו במזגן לא מיומנים בעבודות אחרות ובגלל זה עשו עבודה נוראית (טיוח העובדות בצבע לבן ומזעזע שקשה מאוד להסתיר אותו) אבל כיוון שהם עשו נזק החברה תשלח עובדים מיומנים יותר לטפל המצב. באופן אישי (אולי בדלל שאני נוטר טינה) הייתי מעריך הרבה יותר את אותם עובדי קבלן אם הם היו מתייצבים ביום למחרת, מודעים שקרתה תקלה ומבקשים לתקנה אבל במקום לכבד אותם אני מסתכל עליהם בבוז. ענייני כבוד, כבודם במקומם מונח והדבר מוכר לי ולרבים שכמוני גם מתרבויות מזרחיות אחרות אבל הקלישאה :לשקר אין רגלים" עובדת פה שעות נוספות כלומר נכונה במקרה הזה ואמיתית גם לגבי מקרים אחרים ועל כן אני דבק באמונה שצריך להיות תמיד ישר ולספר את האמת ועל בסיס עקרון זה (ואחרים) אני מנסה לחנך את ילדי.