יום רביעי, 28 באוקטובר 2009

ילדים זה שמחה


אנחנו (ואני מרשה לעצמי להכליל) כועסים על הילדים שלנו לא מעט. אחרי הכל אנחנו בשר ודם וישנו סף מסוים שאם הם פורצים אותו אנחנו פשוט מתפוצצים עליהם ועל אחרים בסביבתם (כל אחד ומידת הסבלנות שלו וכל אחד ומידת הלחץ שהוא או היא צריכים לשחרר). לפעמים קוראים דברים שבגללם אנחנו עוצרים את החיים לרגע ומביטים סביב כדי לקבל פרספקטיבה. לפעמים אנחנו עדים למקרים שבהם הילדים שלנו חווים משהו טראומטי ואז רגע אחרי אנחנו נשבעים שנשנה את דרכינו ולא נצעק עליהם יותר. באותו רגע טראומטי אנחנו מבקשים מכוח עליון (בורא עולם למאמינים שבינינו) שיתן כתף ויעזור ואז אנחנו מבטיחים לו שנשתנה. ביום שבת האחרון יצאנו לטבול בבריכה. האווירה היתה נעימה וכמה ילדים אחרים שחו שם איתנו. ישנו חבל שמפריד בן הטובלים הכלליים לבן השחיינים המקצועיים וילדים רבים אוהבים לאחוז בחבל הזה ולהתשעשע איתו וכך גם בתי ובני. באחת הפעמים שהם עשו זאת בתי עמדה על החבל שהיה שקוע קצת במים ובני חשב שזה יהיה נחמד לקפץ על החבל ולמשוך אותו לקרקעית אבל הוא שכח שבתי לא שוחה מספיק טוב ובגלל שהיא קטנה יותר הוא גם לא חשב על העובדה שהיא לא תהייה מוכנה להגיב מספיק מהר על השינוי ולכן כשהוא עשה זאת היא נמשכה מטה לעבר הקרקעית ולמרות שהיו לה מצופים הם לא ממש הציפו אותה ושנייה ארוכה (שנמשכה לנצח) היא שהתה מתחת למים עד שמשיתי אותה תוך כדי צעקות נונ-סטופ לכיוונו של בני שכללו הסברים מפורטים על טיפשותו בבואו לבצע את המעשה הנורא שעשה. נרגעתי והלכנו הביתה. יום למחרת אולי בגלל מזג האוויר (סתווי) או בגלל המקרה שקרה לה בבריכה, בתי לא הרגישה טוב והיה לך קצת חום. אשתי לקחה את זה קשה כיוון שלאחרונה היא חזרה לעבודה ועל כן היא מבלה פחות זמן עם הילדים. אשיתי שראתה את בתי סובלת אמרה שהיא ממש מבואסת כי היא שונאת לראות ילדים קטנים חולים (לרוב הם חסרי אונים). בתי עדיין מצוננת אבל החום ירד והיא חזרה כבר לבית הספר ואז הבוקר הבנתי שלמרות שאנחנו בשר ודם עם גבולות אנחנו צריכים ללמוד להתאפק ולהבליג גם כשההתנהגות של ילידינו ממש מרגיזה אותנו. באותם רגעים קריטיים בבריכה (או בכל סיטואציה אחרת) אתה מבין שהחיים יקרים מדי ואתה רק מבקש בתוך ליבך שהמצב יחזור לקדמותו ושהיא או הוא יצעקו וירגיזו אותך כי כל מה שיש לך יכול להיעלם תוך שניות. אז אני לא מבטיח שלא אתפרץ יותר אבל אני מקווה שאני אעשה את זה כמה שפחות כי אחרי הכל "ילדים זה שמחה, ילדים זה ברכה ולהם יש לב של זהב, כתוב בתורה אולי בדמרא לכו תשאלו את הרב....................."

אין תגובות: