יום הולדת שמח!

אתמול חגגנו יום הולדת ל מ'. מ' תהייה בת 5 בקרוב והעדפנו לחגוג לה קצת לפני כי רצינו שחבריה לכיתה יהיו במסיבה לפני שהם טסים איש איש למולדתו כדי לבלות בה את חופשת הקיץ הארוכה. את יום ההולדת חגגנו במשתוף עם ג' חברה לכיתה שפעם היה מאוד נערץ עליה והיום קצת פחות. מ' בחרה פירטים כנושא המסיבה ואנחנו נערכנו בהתאם. הזמנו אוניה מתנפחת שעליה אפשר לקפוץ ולהשתולל, הכנו מראש המון משחקים כמו "הדבק את ההוק על הפירט", "לצעוד על הקורה", "חפשו את המטמון", "העבר את האוצר", "הכן לך חרב וכובע וקשט אותם", הזמנו אוכל טעים וכשר ,הכנו להם סרט עם תמונות מהשנה החולפת וכמובן לא שכחנו להזמין את העוגה שכללה ציור מקסים של פיראט ושנחתכה בסוף יום ההולדת לתפארת מדינת הפירטים. הילדים נהנו מאוד וגם המבוגרים הביעו פליאה רבה על עבודת ההכנה וההשקעה. כמעט שכחתי, בסוף יום ההולדת כל ילד קיבל תיבת אוצר שבה שמנו רטיה של פירט, בנדנה עם ציור של גולגולת ומטבעות זהב שבתוכם שוקולדים מתוקים. מי שהיה ביום ההולדת באמת נהנה ונראה היה שצוות הפקה מיומן ומשומן תיכנן והוציא לפועל את האירוע ולא ארבעה הורים שרק לפני שלושה שבועות החליטו להרים פרויקט כזה. כשעבדנו על תיבת האוצר שכל ילד קיבל בסוף יום ההולדת, לא התאפקתי ואמרתי לאשתי שאני חושב שאנחנו הורים טובים (שאלתי אם טובים מספיק) שחושבים לעומק על הפרטים הקטנים שישמחו את ילדינו. כמובן שסיפרתי לה על ילדותי העשוקה ועל יום ההולדת היחיד שחגגו לי שהייתי בן 8 שלא השאיר אצלי טעם של עוד. אשתי בחוכמתה אמרה לי שלא עשיתי כלום עם המידע ושאני חי בתחושה של פספוס מאז. היא סיפרה לי על יום ההולדת היחידי שלה שהיא זוכרת ואמרה שגם היא חוותה טראומה. היא הסבירה שכשחגגו לה יום הולדת, הוא לא עמד בסטנדרטים החברתיים שהיו מקובלים אז ומה שנחרט בזכרונה הוא שאמא שלה התרוצצה כדי להביא עוד אוכל שיהיה מספיק לכולם ושהמסקנה שלה מאותו יום הולדת היא שהם לא התכוננו מספיק טוב לאירוע. במבחינתה, האירוע לא גרם לה לדעוך (כמו במקרה שלי), להיפך, הארוע יצר אצלה מוטו לחיים ומאותו יום היא הבינה שצריך להתכונן טוב אם רוצים שמשהו יצליח. אשתי הסכימה איתי שאנחנו משקיעים אבל שהיא לא מכירה דרך אחרת. הסברתי לה שאני לא מצפה למדליות על ההשקעה שלי/שלה ושאני שמח שאנחנו מסוגלים ועושים את הדברים כמו שהם צריכים להיעשות. אשתי הוסיפהה בקריצה שאת ימי ההולדת של הילדים אנחנו חוגגים בגדול ולא שוכחים את פריט אבל שבימי ההולדת שלנו (שלי ושלה) שכחנו להשקיע לאחרונה ואנחנו מוכרחים לעשות את זה יותר טוב בעתיד הקרוב. הסכמתי ומיד אחרי יום ההולדת אצתי רצתי לאתר של ניאור הכחול כדי לחפש עבורה מתנת יום נשואין שיחול בקרוב. להתראות בשמחות!!!