משהו לחמם את הלב

החורף התחיל בהונג קונג (הלכה למעשה זהו סתיו מאוחר), רוח קרירה מנשבת בפתחו ובערבו של כל יום ואפילו הספקתי להצטנן. חיפשתי דרך להתחמם קצת ולא חשבתי שאמצע אותה בן כותלי בית הספר של בני אבל אתמול, הוזמנתי ליום הורים והמורות שלו אמרו לי פה אחד שבני הוא מוכשר , מצליח בלימודי , אהוד על חבריו לספסל הלימודים ואחת המורות אף הגדילה ואמרה שבני (ואני מצטט) "הוא מתנה לכל הורה". ידעתי לפני הפגישה שבני הוא אדם מיוחד, ידעתי שיש לו יכולות קוגניטיביות מתקדמות לגילו, ידעתי שחבריו אוהבים אותו בשל מספר תכונות ובעיקר בשל היכולת שלו להצחיק אותם בצורה מתוחכמת אבל, טרם נאמר לי שבני הוא מתנה... לא נותר לי אלא להסכים עם הסיכום של אותה מורה ואכן אתמול, ליבי התמלא חום ולמרות הרוח הקרירה לא הרגשתי צינה.