מה ששנוא עליך על תעשה לחבריך ובטח שלא לאשתך!

הבוקר התנהגתי לא יפה לאשתי. אשתי ניסתה לספר לי על מערכת תמריצים חדשה בעבודה שלה ובמקום להקשיב ולנסות להבין יותר טוב את דבריה, מצאתי לנכון להעיר לה על זה שהיא לא מסבירה את הנושא טוב, שהיא סוטה מהנושא עצמו במקום להתמקד בעיקר ושהיא לא ממש מבינה עד הסוף ועל כן יכולה להסביר משהו שמשהו אחר יצר (זה היה מאוד נבזי מצידי להגיד דבר שכזה). אחרי שסיימנו לשלוח את הילדים לבית הספר ליוויתי את אשתי אל מקום עבודתה ושאלתי אותה אם אוכל להתייעץ איתה בנושא מסוים. אמרתי לה שאני רוצה לראות מה תהייה הדרך שבא היא תתקוף נושא מסוים - ליתר דיוק אמרתי לה שאני רוצה לבחון את לוגיקת החשיבה שלה. אחרי ההצהרה הזו מצאתי את עצמי מרצה במשך יותר מעשר דקות על תאוריות שונות הקשורות במבנה זכרון האדם ורק אחרי תאור ארוך ומייגע שבו הסברתי לה מה חושבים התומכים ומה חושבים המתנגדים, שאלתי אותה שאלה פשוטה שהתשובה עליה היתה פשוטה ויכולתי לחסוך ממנה את ההרצאה לולי הייתי שואל אותה את השאלה הישירה. אחרי שעשיתי את מה שעשיתי התנצלתי שהארכתי יתר על המידה באספקת חומר הרקע ואמרתי שלמרות שאני לא בסדר כי הייתי יכול להגיע לנושא מייד, אני שמח שיצא לי לספר לה על התארויות כי ככה אני מצליח ללמוד אותם יותר טוב. אשתי אמרה לי בחוכמתה הרבה שמה שעשיתי לה עכשיו הוא בדיוק מה שאני ביקשתי ממנה לא לעשות לי בבוקר ועל זה אמרו חז"ל :"מה ששנוא עליך על תעשה לחבריך". אז כאן קבל עם ועדה (למי שבכלל קורא את הבלוג שלי - אם בכלל) אני מתנצל על מה שעשיתי הבוקר ומבקש את סליחתה של אשתי. האם זה יקרה שוב בעתיד – בהינתן מבנה אישיותי, לצערי סביר שכן. אבל בעתיד אני פשוט מקווה שבמקום פתיח מעורר תאבון מחשבתי (כמו זה של הבוקר), אני אשכיל פשוט לאמר לה (או לאחרים) בצורה מפורשת שאני רוצה ללמד אותה משהו שלמדתי (הרי זו היתה המטרה העיקרית של ה"התייעצות" שלי איתה) ואחרי שאני אעשה את זה (אם ישאר לה כוח) , אני פשוט אשאל אותה לדעתה ואבקש ממנה לחוות דעה.