כמו בכל אחד מסופי השבוע חודשים האחרונים, גם בסוף שבוע זה, עוברים יומיים שלמים של מנוחה ואף אחד לא מרים טלפון. לצערי, היחידים שאפשר להאשים במצב הזה הוא את עצמנו. יש מספיק סיבות, והיריעה קצרה מלהכיל את כל הטעויות שעשינו במהלך ארבעת השנים האחרונות ולפניהם בכל מה שקשור בתהליכי סוציאליזציה. בשורה התחתונה, אין לנו חברים בפנינה של המזרח וזו עובדה. לא טוב היות האדם לבדו כתב המשורר ואני מסכים איתו לחלוטין! די עם הקלישאות של "יש לך אותי", ו"לי יש אותך", ו"לנו יש את הילדים" , "אנחנו לא צריכים אף אחד - אנחנו מאושרים". אדם הוא יצור חברתי והוא צריך חברה ולא יעזור כלום!!! ולנו אין וזה מצער. אשתי סיפרה לי אל מחקר שקראה שבו נאמר שתוספת של שני חברים שקולה לאושר שגורמת העלאת המשכרות פי שלוש. אז יכול להיות שלמי שכתב את המאמר יש חרא של משכורת והרבה חברים אבל יותר סביר שהוא דגם מספיק פרטים בדרך להסקת המסקנות שלו. מכל מקום, לא טוב לנו לבד ואנחנו מודים! הבנתי שלא טוב לנו לבד כשהחלטתי להוריד את הילדים לבריכה היום אחר הצהריים. הגענו לבריכה וראיתי את ד'. אמרתי שלום מנומס וכבר הייתי בדרך למים אבל נעצרתי. הילדים קפצו למים ואמרתי להם שאני עומד להיצטרף בעוד מספר רגעים. הרגשתי צורך עז לספר לד' דברים למרות שאנחנו לא ממש חברים. סיפרתי לד' על מסעותינו בחנות הדגל השבדית, דיברתי על רהיטי הגינה שקנינו ועל הפרגולה שאנחנו מתכננים לבנות בבית החדש/ישן וככל נקפו הדקות, הרגשתי שאני רוצה לפרוק ולספר עוד ועוד. דיברנו דקות ארוכות ואני מוכרח להודות שזה עשה לי טוב. גם בעלה הצטרף מדי פעם לשיחה והיה לנו מאוד נחמד עד כדי ששכחתי שבאתי לבריכה. בתי המשיכה לקרוא לי עוד מספר פעמים ובכל פעם דחיתי בנימוס את בקשותיה להיצטרף והשכתי לדבר עם ד' ולספר לה עוד מעשיות כמו ההחלטה לבלות סוף שבוע בטוקיו עם הילדים ועוד כהנה וכיוצא באלה. מתוך הכרותי איתה, אני חושב שגם הם סובלים מאותו מחסור/חסך כמו שלנו אבל בשונה מאיתנו, אני יודע שהם אקטיביים יותר בנסיון לרכוש להם חברויות וגם אם לרוב זה לא מצליח להם, הם (ובעיקר היא) לא מפסיקים לנסות. הנושא החברתי הפך פה להיות מועקה בלתי נסבלת ובפירוש ל"עשות לנו רע על הנשמה" כמו שאומרים בשכונה ואולי הוא היה חלק מהטריגרים שגרמו לנו להחליט לעזוב את העיר ולחזור לשגרת הפרברים. המעבר לארץ האפשרויות הבלתי מוגבלות קרוב ואני יודע שהתחום החברתי חייב לעבור מהפך.
לא טוב היות האדם לבדו
מילים נתן זך
לחן מתי כספי
לא טוב היות האדם לבדו
אבל הוא לבדו בין כה וכה.
והוא מחכה והוא לבדו
והוא מתמהמה והוא לבדו.
והוא לבדו יודע
שגם אם יתמהמה
בוא יבוא
אבל הוא לבדו בין כה וכה.
והוא מחכה והוא לבדו
והוא מתמהמה והוא לבדו.
והוא לבדו יודע
שגם אם יתמהמה
בוא יבוא
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה