היום הגעתי לבנק כדי לשאול כיצד מבטלים כרטיס אשראי. למרות הסטטוס שלנו בבנק, הרגשתי קיבלתי שרות של לא פחות מנסיך סעודי. העובדת החרוצה ענתה על כל שאלה שלי, חיפשה מידע נוסף ועשתה מעל ומעבר למקובל. אחרי שקיבלתי את כל המידע שרציתי ביקשתי לסכם את כל המידע והיא חייכה ואמרה שאני לקוח מבין ושלא כולם כמוני - קיבלתי מחמאה ושמחתי. בסוף פגישתנו אמרתי לה שאני לקוח של הבנק כבר ארבע שנים ותמיד הייתי מרוצה אבל היום, הרגשתי שקיבלתי את חווית השרות הטובה ביותר שקיבלתי אי פעם מהמוסד שבו היא עובדת. הודיתי לה על כך מאוד. התכוונתי לכל מילה - לא היה פה מס שפתיים כדי לקבל שרות טוב ולא רציתי להחזיא לה טובה על המחמאה שהיא נתנה לי, פשוט אמרתי לה מה אני מרגיש. בסוף ביקשתי ממנה את כרטיס הביקור למקרה שאצטרך לשאול שאלות נוספות אבל עשיתי את גם כי רציתי להודות לה ע"י מילון שאלון איכות שירות שעמדתי לבקש. רגע לפני שפציתי את הפה לבקש את הטופס, היא הגישה לי אותו ואמרה בחיוך שאני יכול לספר למנהלים על החוויה יוצאת הדופן אם אני רוצה. נטלתי ממנה את טופס פידבק למילוי ואני מתכוון למלא אותו בקרוב. בדרך למדתי כמה דברים :א. איך לקבל מחמאה ולשתוק (היא אלי)
ב. איך להגיד תודה מתוך כוונה אמיתית ובדרך לבנות קשרים ארוכי טווח (אני לעצמי)
ג. איך לא להתבייש לבקש ממשהו "חשבונית רכישה" (היא ממני)
:)
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה