כהרגלי בקודש נכנסתי ללחץ כי אני לא מספיק לבצע את המטלות שאני מגדיר לעצמי באספקט שונים לרבות לימודים. אשתי שאלה הכיצד זה יכול להיות שיש לי לכאורה את כל הזמן שבעולם אבל אני לא מספיק לעשות מה שאני צריך. אשתי גם טענה שבעקבות הלחץ שאני נמצא בו, אני מתנהג לא יפה וגם מזניח אותה קצת (ימי הולדת, חגיגת המעבר למשרה חדשה וכו'). היא גם כעסה שלא התנצלתי, ביקשתי סליחה ואמרתי שזה לא יקרה שוב בעתיד. הסכמתי שזה המצב והסברתי לה שאני באמת לחוץ. האשמתי את מטלות היום יום המשפחתיות ואישיות כגורם לשחיקה שלי - אותה שחיקה שבגללה אני לא מוצא את הזמן להפתיע אותה כמו שצריך. אתמול בגלל אותו לחץ חזרתי לספרים שלי ונתכלתי בהרצאות ביוטיוב בנושאי שינה ורכישת יכולת קריאה. מההרצאה השנייה למדתי שלא צריך להרגיש חרא אם אתה מגדיר מטלות שונות בתחילת היום ולא מצליח לסמן וי על כל אחת בסוף היום. במילים אחרות למדתי שלפעמים כדי להשיג מטרות שונות צריך לתקוף בחזיתות שונות וגם אם נדמה לפעמים שאתה נסוג כמה שלבים אחורה בגלל המלחמה הזו חושב להילחם אותם כי אתה נבנה מהם ולראייה, אם לא הייתי נלחם אתמול באותם החזיתות לא הייתי לומד דברים חדשים ולא הייתי היום בעמדה שאני יכול לספר לכם את תובנותי. מההרצאה הראשונה למדתי שאם אתה בשליטה על מצב מסוים אז אתה מרגיש פחות סטרס (לחוץ) מאשר אדם אחר שנמצא באותו מצב ואשר לו אין שליטה עליו. ומכאן משתמע שכדי להפחית רמות של סטרס, הפרט (אני למשל) צריך ליטול שליטה על מצבים שונים. בינינו, למרות שמה שאמרתי לאשתי הוא האמת לאמיתה, המקור לשחיקה שציינתי הוא לא סיבה מספיק טובה כדי לדרדר מערכת יחסים. אדם צריך להשקיע בעצמו, בחצי הטוב יותר שלו (אישתו) כמו שהאמריקאים אומרים ובזוגיות שלהם. על הפרט לנסות עד כמה שניתן לשמור את כל החזיתות הללו תוך איזון כי לרוב אחת מהחזיתות מצריכה יותר אנרגיות ומשום שאנרגיה היא מוגבלת ולא מתבזבזת (חוק שימור האנרגיה), אם חלק ממנה הולך לחזית אחת זה לרוב באה על חשבון חזית אחרת. אגב, את אותה עצה על שליטה נתתי לחבר אחר (שהוא למעשה פרטנר שלי בחברת אחזקות משותפת) וזאת בתגובה לאימייל שלו שאמר שהוא מקווה שלא נהפוך לבדיחה (את החברה ייסדנו בראשון באפריל). הסברתי לו שאם ניקח אחריות ונהייה בשליטה (חלקית הרי לא ניתן להחזיק את כל שאר השמתנים כקבועים) נפחית את תחושת החוסר אונים שכה אפיינה את התכתובת שלו. אני מקווה שאשכיל לקחת את העצות שלי עצמי ולהשתמש בהם.
מילים ולחן שלמה ארצי
שוב החמצתי הזדמנות להוציא קצת רגש
אולי אסע לחתונה של איזה חבר
שוב ארזתי מזוודה כי באותו הערב
שוב תפסתי געגועים למה אנ´לא זוכר
אולי נרקוד הצעתי לך שם ליד הדלת
המרחק תמיד יוצר חוסר וודאות אולי
גברים נשים מרמים זה את זה בערב
התיישבתי לספר לך על כל געגועי
געגועי להיות כמו שדה פתוח
געגועי להורי לימים אחרים
געגועי למכוניות שנוסעות ברוח
לדירה שבה חיי התחילו צעירים
געגועי לטרוף לרגעי הצער
געגועי לילדי געגועי למגעך
עננים רוצים לעוף ואתה נשאר
נגיעה קטנה במצח עושה לך להתאהב
שוב החמצתי הזדמנות להוציא קצת רגש
שוב עברתי ברחוב שם נולדו חיי
שוב נכנסתי לחנות שמוכרים בה דבק
מי ידביק אותי לחוף/געגועי
געגועי להיות כמו שדה פתוח
געגועי להורי לימים אחרים
געגועי למכוניות שנוסעות ברוח
לדירה שבה חיי התחילו צעירים
געגועי לטרוף לרגעי הצער
געגועי לילדי געגועי למגעך
עננים רוצים לעוף ואתה נשאר
נגיעה קטנה במצח עושה לך להתאהב
שוב החמצתי הזדמנות להוציא קצת רגש
את נגדי או בעדי שאלתי אולי ניתלתי בך יותר מדי
שוב הלכתי לחפש אנשים בדרך
תסלחי לי זה היה מרוב געגועי
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה