אם יש רצון יש דרך

כניראה ששום דבר לא יעזור, ברגע שאנחנו חוזרים לפקוד את ספסל הלימודים, ולא משנה באיזו מסגרת, אנחנו נהיים תלמידים במלוא רמ"ח איברינו ושסע גידינו. בגילי המופלג נפלה לי הזכות ללמוד שוב במסגרת אוניברסיטאית לתואר ראשון. למרות שיש לי גמישות רבה, עדיין, הייתי צריך לקחת בחשבון קורסי חובה ועל כן, אני לא יכול להגיד שכל הקורסים שאני לוקח לקראת תואר בחינוך מעניינים אותים ובתור סטודנט באו"פ - אי לכך ובהתאם לזו, כמו רבים אחרים, אני מחפש קיצורי דרך. בקורס בנושא לקויות למידה היה לי העונג לקבל סיכום של חברה טובה. במשך מספר שבועות, הייתי שמח וטוב לב כי ידעתי שאין לי מה לדאוג בנושא זה אבל, להפתעתי כי הייתה רבה, החברה סיכמה את החומר בצורה לא מסודרת ובכתב יד לא הכי קריא כך שהבנתי מהר מאוד שמכאן לא תגיע הישועה. דיברתי עם אותה חברה והסברתי לה את המצב ואפילו ביקשתי ממנה שתברר אצל חברותיה אם למישהי יש סיכום ברור יותר. היא ביקשה כמה ימים וחזרה אלי בידיים ריקות. חיפשתי ברשת אחר סיכום טוב אבל גם אני לא העלתי שום דגיג בחכתי. לא התייאשתי וטכסתי ביני לבן עצמי עיצה. ביקשתי ממנה רשות להשתמש בשם המשתמש והססמה שלה כדי לבדוק בפורום הסטודנטים כיוון שקיוויתי שסטודנטים אחרים יספקו חומרי עזר לאחיהם היושבים בגלות מרצון (עבדכם הנאמן). חיפשתי ולא מצאתי דבר. אף סיכום לא היה שם. היו בקשות לסיכומים אבל אף אחד לא תרם דבר. מצאתי שם של שתי בחורות שתרו אחרי סיכום אולם לא היה לי את כתובת האימייל שלהם. ומכיוון שאנחנו מרוחקים שש דרגות של הפרדה אחד מהשני, ניסיתי לבדוק אם אני מכיר אותה ויכול להגיע אליה. חיפשתי ברשת את שמם ולאחר מסע קצר של פסילות על דרך השלילה הגעתי לאחת והתחלתי לנבור באתר שבו מפרסמת הכותבת בלוג חינוכי בנושאים טכניים. שמה של הכותבת היה זהה לשם שאני חיפשתי וניסיתי למצוא באתר את כתובת האימייל שלה כדי שאוכל לפנות אליה. באחד מהברכות הראשונות של כותבי התגובה לבלוג החדש מצאתי משהו ששאל אותה אם יוכל לפנות אליה והיא כתבה שבשמחה ושכדי שיעשה זאת הוא צריך לכתוב לה לכתובת גי'מייל מסוימת. בינגו! היה לי שם וכתובת ושלחתי לה אימייל קצר שבו ביקשתי את עזרתה בתוספת דברי ברכה על עמלה הבלוגיסטי וגם בהזדהות אישית עם בעיותיה והבעיות של בני משפחה (לא אספר יותר מדי פרטים כדי לא לחשוף את הכותבת). לצערי לא קיבלתי תשובה עד היום. עם השם שני הבירור היה קצר יותר והתחלתי להתכתב עם ש' שסיפרה לי שאני מוזמן בכיף לקבל את תקציריה לקורס אבל בגלל שהם כתובים בכתב יד אאלץ להצפין מהונג קונג עד צפון תל אביב כדי לעשות זאת וגם ניסיון זה לא קידם אותי במילימטר. חיפשתי שוב ברשת אחרי סיכום ועליתי על אחד כזה. תהיתי ביני לבן עצמי אם הוא שווה מאה זוזים ישראלים אבל כיוון שחיים רק פעם אחת ואת הסמסטר יש לסיים החלתטי לרכוש אותו במיטב כספי. אז עכשיו יש לי סיכום אבל מה שיותר חשוב עבורי הוא הדרך הארוכה והמיוחדת שעברתי כדי להשיג אותו מה שמוכיח את נכונות המשפט שאם יש רצון ישנה גם דרך. "סטודנטי כל העולם התאחדו" ושיהיה לכולנו בהצלחה!

איך משיגים סיכום טוב?