כמה פעמים אפשר להיות צודק אבל לא חכם? או במילים אחרות: מה אני לעזעזל מנסה לעשות - לשנות את העולם?

לפני כמה ימים ביקשתי לרשום את בני י' לסדנא לשיפור מיומנויות חברתיות. התכתבתי עם הבחורה שיצרה את הסדנא ועומדת להנחות אותה ודי שמחתי שיש כזה היצע באזורינו שיכול לעזור לי' ולתרום לו רבות. לפני יומיים קיבלתי אימייל משמח שאני צריך לאשר את השתתםפות ולהעביר סכום מסוים עבור שמונת המפגשים של הסדנא. החזרתי אימייל שאומר שבני לא יוכל להשתתף באחד המפגשים כיוון שאנחנו בחופשה ושאלתי בתמימות אם יש שעורי השלמה או שבמקום לכתוב צ'ק עבור שמונה שעורים אני פשוט אכתוב צ'ק עבור שבעה וכך יבוא לציון גואל. התשובה של מנחת הסדנא לא אחרה לבוא והיא כתבה לי בזו הלשון : אנחנו לא גובים פר שעור, אתה צריך לשלם את מלוא המחיר גם אם בנך לא ישתתף באחד או יותר מהשעורים ובמילים אחרות היא רמזה שאם כל זה לא מתאים לי אז אני מוזמן לא לשלוח את בני לסדנא ולחפש לי מקומות חלופיים. הבוקר רתחתי מזעם שקראתי שוב את תשובתה. היד שלי לא מצאה מנוח וכתבתי לה אימייל בזו הלשון: אני מכיר את הקונספט של תשלום מראש לעומת תשלום עבור שעור בודד - תודה! אני מוכרח לאמר לך, למרות שזה יתפס או ישמע כגסות רוח, שהההצעה שלך לא ממש מעודדת אותי להירשם והיא איננה במקום עבור מי שמנסה להחדיר שרות חדש באזורנו . א' כיוון שאת לא מספקת שום אופציה חלופית למי שיש לו בעיה (שעורי השלמה), ב' בגלל שאת גובה פי שניים מהמתחרים ו ג' בגלל שאת פחות או יותר רומזת שאלה תנאי העיסקה ואם לא בא לי אז אני מוזמן ללכת. חתמתי את המייל במילים ... "ביום ו' אודיע לך סופית אם אני מחליט לרשום את בני לסדנא שלך". לפני שלחצתי "שלח" לקחתי נשימה עמוקה ואמרתי לעצמי שאני אשאל את דעתה של אשתי בנושא. כשאשתי קמה בבוקר, סיפרתי לה את ההיסטוריה ואת מה שאני עומד לעשות והיא שאלה אותי בעדינות אם אני מפגר. אמרתי לה שאני רוחת מזעם שיש אנשים שפשוט לא איכפת להם ואם אני הייתי מנהל את הסדנא כניראה שזה היה נראה אחרת. אשתי אמרה לי שזה המודל העיסקי שהם החליטו לממש ושהם כניראה לקחו בחשבון הפסדים עתידיים ופגיעה בשמם הטוב בגין אנשים כמוני שבעקבות האימייל שנשלח יחליטו לא להיצטרף לסדנא ושאני צריך פשוט להחליט אם אני מעוניין להיצטרף בתנאים שלהם או לא מבלי לנסות להטיף להם מוסר. אחרי שהבטתי באשתי ממושכות, הבנתי שוב שבחיים לא תמיד חייבים להיות צודקים. הודתי לה על חוכמתה ואמרתי שאני לא אשלח את האימייל. אם אני יגיד לכם שאין לי את הרצון ללמד את אותה בחורה לקח אני אשקר כי "אני תמיד נשאר אני" אבל אני מוכרח ללמוד להתאפק!