חרדת בחינות

שנים שהדחקתי את העובדה שאני סובל מחרדת בחינות - לא היה לי האומץ לעמוד לפני אנשים שונים ולהסביר להם שאני מפחד. לאמר את האמת, לא היתה לי התובנה שיש לי היום ובעיקר לא היתה לי את היכולת להתבונן פמינה כדי להבין מדוע לפני בחינה חשתי תמיד צורך עז לפקוד יתר על המידה את השרותים כדי להשתין, לחרבן או להקיא. לפני המבחן הייתי נתקף שיעול ובחילה והיה לוקח לי כחצי שעה שעה להירגע, להתארגן שוב ולחזור לפוקוס - לרוב על חשבון זמן הבחינה. למרות הדרך שבה אני ניגש היום למשימות כאלו, מבחנים רבים וקודמים הותירו בי את חותמם ועדיין לצערי טבועים בי אותם הרגלים מגונים שאני מנסה להיפטר מהם. אבל יש תיקווה. בשני המבחנים האחרונים המצב היה קצת שונה. נכון שנתקפתי חרדה שלוותה בסימנים פסיכוסומטיים שונים אבל היתה הצלחה כיוון שהצלחתי להירגע מהר יותר. היום אני מנסה להרגיע את עצמי ולחשוב בצורה יותר חיובית. היום אני מנסה לגייס את כל כוחותי כדי להקטין עד כמה שאפשר את גורם ההפתעה, ובן השאר, כשאני מתכונן למבחנים, אני מנסה עד כמה שניתן, להיכנס לראשו של כותב השאלות ולהתחקות אחר מניעיו ולהבין שמטרתו לא היתה להכשיל אותי אלא לבדוק אם הבנתי למה התכוון המשורר.