הי, מישהו שומע אותי?

לכל הקוראים הפוטנציאלים שלום!

כשהתחלתי לכתוב (כתבתי לכבות במקום לכתוב ומייד תיקנתי - מעניין מה פרויד היה אומר על פליטת הפה הזו) בבלוג לא חשבתי שמשהו יקרא - הפלטפורמה האלקטרונית שאימצתי כאן שימשה אותי עד היום כמו מחברת שזמינה לי המגשרת על פער הזמן והמרחק ואני חייב להתוודות שהרבה פעמים כתבתי עבור עצמי. כשהתחלתי לכתוב בבלוג רציתי בעיקר למסמך תובנות שהיו לי כי הרגשתי שקרו לי דברים מעניינים ושאותם רציתי לחלוק עם אחרים אבל לא תמיד העזתי לעשות זאת. כשהתחלתי לכתוב את הבלוג לא חשבתי על קוראים פוטנציאליים כמו חברים/בני משפחה/מכרים ולמרות שנמנעתי מלהזכיר שמות לאורך הדרך (ובעיקר לא לדבר על דברים אינטימיים), אני מתנצל מראש אם כתבתי עד היום משהו שפגע במישהו. כשהתחלתי לכתוב את הבלוג חשבתי על השפה האנגלית אבל בסוף בחרתי בשפת הקודש דבר שמראה שלא ממש חשבתי על הפוטנציאל העיסקי של הבלוג כיוון שמראש צימצמתי את מספר קוראיו הפוטנציאלים. היום במהלך שיחת סקייפ לא רשמית עם חבר ותיק שבה עידכנו זה את זה על קורותינו בתקופה האחרונה, זרקתי לאוויר את העובדה (לא מתוך רצון להתפרסם או להרשים) שאני כותב בלוג. שלחתי מייד לחבר הותיק את הלינק והוא זה שהסב את תשומת ליבי לעובדה שכתבתי לא מעט עד היום ושהתכנים שכתבתי מאוד מעניינים (מוכרח להודות וגם עשיתי זאת בפניו שזה מאוד החמיא לי). אני יודע על לפחות שלושה קוראים פוטנציאליים שקיבלו ממני את הלינק בעבר ואני מניח שאחרים גם כן הגיעו לבלוג שלי בצורה זו או אחרת (מקרית או מכוונת - לא בכדי כאשר אני מגוגל את השם שלי מופיעים קטעים מהבלוג במקומות הראשונים בתוצאות החיפוש) אבל למרות זאת, עד היום, אני לא יודע כמה אנשים ביקרו פה אבל אני כן יודע להגיד לכם שאף אחד לא השאיר שום תגובה (ברכה או נאצה) - אגב הביקורת היחידה נאמרה לי בעל פה והקורא היקר אמר לי שהוא חושב שאני בחור די מוצלח אבל ממה שהוא קורא בבלוג הוא מתרשם שאני יותר מדי ביקורתי כלפי עצמי ועל כן מוצא אין ספור הזדמנויות להלקות את עצמי כדי להרגיש אולי יותר טוב. נחזור לעיניינינו, כיוון שבאמת התרשמתי ממה שמר לי חברי, נרגש, אני פונה אליכם היום מעל בימה זו ומבקש מכם/ן לחוות דעה על מה שכתבתי עד היום ,להציע נושאים לכתיבה ואולי אפילו לשלוח אלי חומרים שתרצו לפרסם בעצמכם (מן פינת אורח כמו שחברי הותיק הגדיר זאת) שקשורים איכשהו לפוסטים שכתבתי כאן בעבר. אני מתחייב להגיב ברצינות לכל מה שיאמר כאן ומבטיח לכם שאעשה את כל מה שאוכל כדי להמשיך לכתוב כאן את מה שעובר לי בראש ועל מה שקורה לי בחיי. מי יודע אולי יום אחד אקבץ חלק מהנושאים שכתבתי ואפתח אותם לספר שכן אחרי הכל, כדי שאדם יקרה אדם וחייו על פני הכדור הזה יהיו משמעותיים, הוא צריך לעשות שלושה דברים במהלך חייו :" לנטוע עץ, להוליד ילד ולכתוב ספר" ( כמו שאומר פתגם ספרדי). אגב, אם תרצו לראות תחום אחר (ויזואלי יותר) שבו אני עוסק , אנא בקרו אותי ב אתר פליקר http://www.flickr.com/photos/21023897@N06 וגם שם אנא חוו דעה והשאירו הודעות - כל דבר יתקבל בברכה.

תודה מראש על תגובותיכם ועל שיתוף הפעולה העתידי מצידכם. שלכם, נ'.

מישהו שומע אותי

איפה הילד

מילים: חמי רודנר

לחן: אסף שריג

הי, מישהו שומע אותי,

הלו מישהו שומע אותי,

מישהו מקשיב לי, שומע אותי,

בנאדם לשתות איתו,

להעביר איתו את הלילה,

כי הלילה הזה מתקרב לקיצו,

מתקרב והולך