עצה לחיים - תכנן להיות מופתע!

כולם יודעים שלהיות בעמדת של מפוטר זה לא כיף גדול מדי אבל היום אני יכול לספר לכם מנסיון אישי שלהיות בעמדה של מפטר זה גם לא "גרויסה מציאה". במסגרת ההכרזות שלנו על המעבר הצפוי רצינו להרוג את חרושת השמועות בזמן ולספר לעובדת המסורה שלנו (לפני שתשמע את זה מנשמות טובות) שבקיץ הקרוב אנחנו עוזבים ועל כן מקומה מעבר לתקופה זו אינו מובטח. חשבתי שזה יהיה עניין פורמאלי שבו נמסור לה הצהרה קצרה ולא מחייבת על כמה היא הייתה חלק מהמשפחה שלנו, על זה שהחלטנו להמשיך הלאה וגם להזכיר את העובדה שמפאת ויזות עבודה אנחנו לא יכולים לקחת אותה איתנו למחוז חפצנו החדש. חשבתי שזה יהיה קל אבל טעיתי. הבחורה המסורה שהיא באמת חלק מהמשפחה שלנו ישבה מולנו בעיניים דומעות מנסה לעכל את הבשורה ובשלבים מסוימים של השיחה אני חייב להודות שגרוני התייבש ונגמרו לי המילים ולכן הייתי חייב לחזור על המנטרה שהגדרנו לעצמנו לפני השיחה שכללה את המשפטים : "קשה גם לנו" , "את חלק מהמשפחה" ו "אם תצליחי להגיע בצורה חוקית לארץ היעד נשמח לשקול את העסקתך". גם אשתי, שועל קרבות ותיק בעניינים של לפטר אחרים, לקחה את זה קשה והיו לה דמעות בעיניים. רק אחרי שאתה עושה את זה פעם אחת אתה מבין כמה זה באמת קשה. הצד שמולך (קרי העובד), בונה תוכניות שאתה אפילו לא מודע אליהם וזאת על בסיס העיסקה העכשווית שיש בינכם ופתאום ביום בהיר אחד אתה (המעביד) מנפץ לו את החלום לרסיסים ושולח אותו למציאות אחרת שהיא חדשה ומורכבת. בסרט חביב שנקרא "דן בחיים האמיתיים", שבו מככב סטיב קארל, הגיבור (שהוא כותב במדור עצות בעיתון מקומי) אומר בסוף הסרט לשלושת בנותי לא שקשה לתכנן דברים בחיים ושהדבר היחידי שהוא מייעץ להם לעשות זה לתכנן זה להיות מופתע ואני חושב שהוא כל כך צודק.