חזרנו מנסיעת בזק לארה"ב. הנסיעה נועדה בעיקרה לבדוק את השטח (פרי-וויזיט) טרם הגעתנו בקיץ הקרוב. השגנו את רוב המטרות שהצבנו לעצמנו ואפשר לאמר שחזרנו מרוצים אך עייפים. באחד מאותם לילות שבהם נדדה שנתי תודות לגט-לג, רשמתי לעצמי רשימות. באחת מהרשימות הזכרתי לעצמי לאסוף מספיק חומרים כדי לכתוב ספר. חשבתי בנסיעה הזו עלי, עלינו כזוג ועל ילדינו והחלטתי שלספר שאכתוב אקרא "האינדיבידואל, הזוגיות והדברים הקטנים שבינהם" .סביר שהספר יהיה מבוסס על החומרים שכתבתי בבלוג הזה במהלך השנתיים האחרונות. באותו הלילה חשבתי גם על ערכים שעל פיהם אני (בגלל הזוגיות, הרשימה מטה תלויה אישור והרחבות של זוגתי) רוצה שנגדל את ילדינו והגעתי לרשימה החלקית הבאה (לא מסודרת לפי סדר חשיבות):
לדעת לתת
לדעת לבקש
לדעת לקבל
להיות מסוגל להביע דעה אישית
לדעת להקשיב
לכבד את הזולת
להיות מסוגל לעמוד על שלך
לדעת להנות
לדעת להשקיע
להיות מה שאתה
לעשות מה שטוב לך בלי לפגוע באחרים
לעשות הכי טוב שאתה יכול בכל תחום
לשאוף ליותר
להיות שמח בחלקך
לשמוע לעצה של אחרים
לדעת שאנחנו בני חלוף אבל תמיד נהייה מחוברים
לדעת לשים לב לפרטים
לדעת לראות את התמונה הרחבה
להיות גמיש
להיות ישר ואמין
לקחת אחריות על מעשים
במהלך הביקור פגשתי חבר לשעבר שהיה אחראי על הקשר ביני לבן שלטונות הדואר בארה"ב במהלך שהותנו מחוץ למדינה. שאלתי אותו הכיצד לא הבין את הרמז ולא התפלא כשלפני כחודשיים ביקשתי ממנו לחדש את תא הדואר שלנו רק לחצי שנה. הוא ענה לי שלא שם לב לפרטים כי המייל כלל גם משימות נוספות. הסברתי לו שעשיתי זאת כדי להפוך כוונות למציאות (אז עוד לא ידענו שאנחנו חוזרים). ואם יש עוד ערך או עצה שארצה על פיה לגדל את ילדי היא תהייה : ליצור את ההזדמנות (להיות במקום הנכון, בזמן הנכון עם האנשים הנכונים כי תזמון הוא מילת המפתח).
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה