לקח לי המון זמן ללמוד להגיד לא. בעבר, הייתי בדרך כלל מקבל בהכנעה את מה שאחרים ביקשו ממני לעשות וזאת מתוך רצון למצוא חן ולהראות טוב אבל, בשנים האחרונות, יש לי עדנה מחודשת בתחום וכשלא מתחשק לי לעשות משהו כלומר כשיש לי סיבות מוצדקות לא לעסוק בנושא מסוים שאחרים מבקשים ממני (בן אם בתשלום ובן אם בהתנדבות), אני שוקל את ההחלטה ואם הדברים לא נראים לי אני לא מהסס להגיד לא. זה קרה בתקופה האחרונה עם ד' - מורתי לפסנתר, זה קרה עם ס' - לקוחה בתחום הצילום, זה קרה עם ד'- יושבת ראש של ארגון ללא מטרות רווח וזה קרה עם ס' מדריכת רכיבה. לכל אחד אמרתי לו מסיבות שונות ולא הרגשתי צורך להיות נחמד או למצוא חן. כשדברים לא התאימו לי לא הססתי להביע את דעתי וגיליתי שלתגובתי המנומקת יש מקום והיא מתקבלת בברכה. לפעמים גם גיליתי שלהיות אסרטיבי זה משתלם כיוון שלעיתים כדאי לשחק אותה קשה להשגה מפני שזה נותן לך ל מעט נקודות. גיליתי שגם לא ניתן ליות דוחה סדרתי כלומר אסרטיבי בכל תחום תמיד כי בסופו של דבר אנשים עוברים הלאה אם הם מנסים יותר מדי פעמים ואתה מסרב. כל מה שאני מנסה להגיד הוא שבחיים צריך ללמוד להיות אסרטיבי ולהשתמש בתכונה הזו בתבונה ובגמישות.
יום רביעי, 3 במרץ 2010
הירשם ל-
תגובות לפרסום (Atom)
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה