על הגינות ויושר אישי

בני חזר הביתה אתמול עם דף עבודה מבית הספר שו היו לו טעויות. ניסיתי להבין מדוע הוא עשה טעויות והוא פשוט ענה לי שהוא לא הבין את מה שביקשו ממנו לבצע (להצליח להבין איך בונים פיסקאה עם משפטי פתיחה, משפטי תמיכה ומשפטי סים: לעניות דעתי מטלה מסובכת מדי עבור תלמידי כיתה א'). הקשתי עליו ושאלתי הכיצד (אם לא ידע איך) הצליח בכל זאת לענות על 50% מהשאלות בצרה נכונה. בני התחמק באלגנטיות אבל כשלחצתי עוד הוא אמר לי שמשהו בשולחן שהוא ישב בו זרק את התשובה לאוויר והוא העתיק את התשובה. נתתי לבני הרצאה ארוכה על יושר והסברתי לו שאחד מאבני היסוד של משפחתנו הוא שעבודה אקדמית מתבצעת לבד מבלי להעתיק מאחרים או לרמות בצורה זו או אחרת את המורה. הסברתי לו שהסיבה שכדאי לו לעבוד לבד היא שמאוד יתכן שהילד האחר טועה ומטעה כי הוא לא בהכרח יותר חכם ממנו ולא בהכרח יודע את התשובה ועוד הוספתי שאם יעבוד לבד הוא יוכל לקחת אחריות על המעשים שלו וכשהור מעתיק ממשהו אחר אין לו שליטה על זה.סיימתי את ההרצאה באמירה שאם תעבוד לב אז הההצלחות שלך יהיו הנצחונות שלך וגם הכשלונות שלך יהוו עבורך כלי בקרה להבין מה לא הבנת ולתקן ובנוסף כדאי שיספק בחזרה אמון (למורה) למי שנותן לו אמון ויבצע את מה שמטילים עליו מתוך יושר פנימי. כמו בהרבה מקרים לאחרונה ביקשתי ממנו לרשום את מה שלמד על דף לב, את הדף תלינו אחר כבוד על המקרר מתוך תקווה שהוא יתקל בו לעיתים קרובות, יקרא וילמד מטעויתיו. על הדף בני רשם (חלק מהדברים אני הכתבתי לו) את ההצהרה הבאה "בבית הזה לא מרמים ולא מעתיקים תשובות של משהו אחר כיוון שאני צריך לעבוד לבד וגם יכול מאוד להיות שהילד האחר לא יודע את התשובה ולכן הוא יטעה אותי". דפים דומים הוא כתב בנושאים שונים לרבות "עבודה מהירה לא מובילה אותי לשום מקום", אני אעבוד קשה כדי להשתפר ולהיות טוב כמו אחרים או אפילו יותר טוב מהם" ו"אני לא אתפשט כשמבקשים ממני כי זה עשוי לגרום לאחרים ללגלג עלי". אני מאמין ומקווה שבכל פעם שתהייה לו קונקרטיזציה/קונפרונטציה עם אותם דפים לבנים הוא יפנים חלק מאותם ערכים שאני מנסה להנחיל לו ולבני הבית האחרים ועם הזמן הוא יחכים וילמד מהנסיון. מעניין לעניין ובאותו עניין, בניסיונותי השונים לחנך את בני נתתי לו אתמול שעור קונקרטי בדבר ההגינות שצריכה ללוות עסקאות חליפין. על פניו הפתיח נשמע מורכב והקורא סביר שיתהה מדוע צריך ללמד ילד בן כמעט שמונה על עסקאון חליפין. מסתבר שהזעטוטים הקטנים פעילים ביותר ובהפסקות בבית הספר הם קורמים בינהם עסקאות בהם מחליפים ידיים חלקי לגו שונים (עכשיו מדובר ביצורים הקטנים ממלחמת הכוכבים) וקורה לא אחת שילדים מנצלים חולשות וטוב לב של ילדים אחרים וגורמים לאותם עסקאות להיות לא חוקיות בעליל כיוון שלרוב הצד השני לא מקיים את חלקו בהסכם. כזה הסכם חד צצדי התרחש בן בני לחברו לכיתה אתמול. בני חזר הביתה וסיפר בדמעות שהוא נתן ל ש' את אניקן סקיי וולקר (כוכב סטאר ווארז) ובתמורה קיווה לקבל את מייסי וונד (כוכב אחר) אבל לא כך היה הדבר והפרחח השני אמר לו (אחרי שלקח את פיסת הלגו) שמחר הוא יביא לו משהו. ניסיתי להסביר לבני את העניין אבל אחרי שהבנתי ש"המעלית לא תגיע לקומת הגג" וזאת מכיוון שבגיל הזה קשה לילדים להבין דברים מופשטים והם בעיקר לומדים דרך חיקוי (כמו בהרבה הזדמנויות אחרות בחיים), לקחתי שתי שקיות זיפ לוק, שמתי בכל אחת פיסת פלסטיק שמצאתי וערכתי סימולציה שבה אני מגיע (בתור הבן שלי) למפגש נותן לצד השני את חלקי בעיסקה והולך הביתה בידיים ריקות. לקח לבני מספר מחזורים עד שהבין את גודל ואופי הטעות שביצע ובמשחקי הסימולציה הבאים הוא הבין שעסקת חליפין הוגנת היא כזה ששני הצדדים יצאים ממנה מרוצים ושאם צד אחד לא בא על סיפוקו אז הוא מיד מושך את חלקו בעיסקה עד שהצד השני פורע את החוב. כדי לסגור את הנושא, הצעתי לבני לכתוב אימייל לאמא של אותו ילד שבו הוא מבקש ממנה לדאוג שבנה יקיים חלק מן ההסכם והבוקר קיבלנו תשובה שאותו פרחח שם משהו בשקית בדרכו לבית הספר. בדרכו לבית הספר הבוקר, בני קיבל ממני הנחיה ברורה: אם הצד השני לא מקיים את הבטחתו חסל סדר עסקאות חליפין אם אותו פרחח. אני לא יודע אם תוכן השקית מכיל את מה שבני ביקש כתמורה הולמת לאניקן ומסקרן אותי לדעת כיצד בני יגיב אם לא יקבל את מה שביקש . כל מה שנשאר לי עכשיו לעשות הוא לחכות להתפתחויות ולקוות שהם יהיו טובות עבור בני כי כבר אמרתי לבני בלא מעט בעבר, אני יכול ללמד אותך הרבה דברים אבל בסופו של דבר, את המלחמות שלך תצטרך להילחם לבד כי אבא לא יהיה זמין (לפחות לא באופן פיזי , אני מקווה שרוחנית כן) בכל מקום.