עיין ערך 144

בהמשך לסיפורי על המעבר הצפוי, התחבטנו לא אחת מתי כדאי לספר לילדים את הידעה על השינוי. האם כדאי לעשות זאת קרוב למועד ההגעה המשוער כדי לא לבלבל אותם או שמה כדאי דווקא לעשות זאת עכשיו כלומר רחוק כדי מספר חודשים מהמועד הצפוי בזמן שאנו מתחילים להפיץ את הידעה בן ידידים ומכרים והמידע הופך להיות ציבורי קרי נחלת הכלל. למרות שלילדים יש בעיה עם קונספטים מופשטים (בעיקר שמדובר בזמן), אני מאמין שצריך לספר להם כשמתחילים לספר לכולם למרות מגבלות ההבנה שלהם וזאת כדי לפתור את בעיית הראשונות קרי שיהיו בן הראשונים לדעת ממקור ראשון ולא בן האחרונים לגלות ממקור משני - לא הייתי רוצה שהם יקבלו את הבשורה מחבר אקראי שלהורי סיפרנו על המעבר. הסיבה הנוספת שבגללה אני חושב שצריך לספר את זה לילד היא מוקדם ככל האפשר היא שצריך לספק לו מספיק זמן כדי להתמודד לבד/בעצמו עם ההודעה. ההתמודדות העצמית, היכולת שלו לקחת את הסיפור ולספר בעצמו לאחרים כאילו זה מעבר פרטי שלו תעורר ללא ספק שאלות ותהיות אצלו וכך מערכות תומכות כמו משפחה רחוקה, בית ספר וחברים יוכלו גם הם לתרום את תרומם ולעזור לו לעכל את השינוי הצפוי. אל תבינו לא נכון, אני חושב שעל ההורים ולא על המערכות התומכות, מוטלת חובת העזרה והתמיכה הראשונית והמרכזת. אני טוען שדרך הגילוי וההתמודדות במערכות התומכות עם המידע, נוצרות סיטואציות שונות עבור הילד שבאות מבני גילו (התרגשויתיהם ותיסכוליהם שונים המה) בהם הוא מגלה צדדים שאולי אנחנו וגם הוא לא חשבנו עליהם וע"י הצפה של אותם נושאים בחזרה לגרעין המשפחתי הוא סוגר את המעגל ובה לקבל את התשובות והתמיכה שלהם הוא זקוק. כל ילד לוקח שינוי שכזה באופן אחר וההתמודדות תלויה במבנה אישיותו. לדעתי, ההתרגשות סביב העובדה שהוא שובר את שגרת היום שלו ומספר על מעבר צפוי לארץ חדשה ולמקום חדש ומרתק עשויה לתרום לכל ילד באשר הוא בבנית וחיזוק הביטחון העצמי שלו וביכולות שלו להתמודד עם סיטואציות חדשות ולהשליך עליהם מנסיון העבר. אולי יש עוד נקודות שלא הזכרתי בדיון התאורטי הנ"ל אבל לא עשיתי זאת כיוון שרציתי לספר לכם היום שהבעיה מתי לספר לילדים נפתרה. כניראה שנצטרך לעשות זאת בקרוב מאוד וזאת כיוון שהיום בבוקר שכנה שאני לא ממש מחבב פתרה לי את הסוגיה. אחרי שפיזרתי את ילדי לבית הספר עליתי הביתה ובדרך פגשתי שכן חביב שעובד בקונסוליה האמריקאית. הייתי צריך להתייעץ איתו בנושאי ויזות ושאלתי אותו לגבי נושא מסוים שקשור בעבודתו. בעודנו מדברים על הנושא, שכנה אחרת שהסיעה את ילדי לבית הספר, עצרה לידינו כיוון שרצתה להגיד לי משהו בנושא אחר. רמזתי לה בעדינות שאני עסוק אבל היא לא הבינה את הרמז. רמזתי שוב בצורה טיפה יותר גזה שאולי נדבר יותר מאוחר אבל היא בשלה מחכה בסבלנות ואפילו מעכבת את התנועה מאחוריה. יכול להיות שאותה שכנה שמעה את הנושא השיחה והסיקה מסקנות שסיום השיחה עשוי להיות פיקנטי ויכול להיות שבאמת היא רצתה לשאול אותי משהו ולכן היא העדיפה לחכות בסבלנות לתורה, בכל אופן שורת המחץ של השיחה הזו שניסתה להיות מוסתרת מעיניי ואוזני אותה שכנה בעייתית היתה : אנחנו חוזרים בקיץ לארה"ב. נפרדתי לשלום מהשכן הראשון ונותרתי שם עם השכנה הבעייתית שעכשיו ידעה יותר מדי. היא היתה בשוק שאנחנו עוזבים בקרוב ומילמלה כמה דברים שלא שמתי אליהם לב. היא שכחה להגיד לי את מה שרצתה לאמר מה שמוכחי שכניראה הסקרנות הרגה את החתול ואז נפרדנו לשלום. אחרי שחזרתי הביתה שלחת לה הודעה בזו הלשון : למרות שמה ששמעת בבוקר הוא לא סוד יותר, אני אעריך מאוד אם לא תהפכי את המידע שקיבלת הבוקר לשיחת ביום בחוג מכריך". היא מיד ענתה לי שהיא לא כזו ושסודי נצור עימה. אחרי כמה שעות, משנזכרה לבקש ממני את הדבר שלשמו עצרה בבוקר בחריקת בלמים למשמע המילה "אמריקה", היא סיפרה לי בצחקוק גדול שבתה שהולכת עם בתי לגן שמעה את שיחתנו ובדרכם לגן הם לא הפסיקו לדבר על העובדה שהונג קונג היא תחנת מעבר ושאנשים באים ועוזבים אותה בדרכם ליד חדש. כמובן שהתעצבנתי עליה אבל לא מרתי לה דבר שכן "זיכיתי" אותה מחמת הספק (כיוון שיתכן וקיבלה את ההודעה שלי אחרי שהשיחה בינה לבין בתה התקיימה שכן המרחק לגן קצר). עכשיו היא יודעת ואני מאמין שלא תוכל לשמור את הסוד בבטן יותר מדי זמן וגם ביתה יודעת ומאחר והם קורצו מאותו חומר היא תספר על זה בגן לחברותיה וכך בתי שתמע מאחרים את בשורת המעבר שלא היתה הכוונה המקורית של המשורר כפי שכתב בתחילת דיון זה. ובכן, למען הסר ספק ומבוכה קצרת טווח ועתידית, בישרתי למורה של בתי שאנחנו עוזבים (היא היתה שמחה עבורנו אבל עצובה שבנה מפסיד חבר קרוב) וגם נספר בקרוב (אני מחכה לסוף השבוע לאשתי שתחזור מנסיעת עסקים) לילדינו על המעבר לארץ האפשרויות הבלתי מוגבלות. אומרים שמלאכתם של צדיקים נעשית בידי אחרים ומכיוון שרציתי (להל"ן אני) לספר לילדי על המעבר הצפוי בקרוב ושכנתי (להלן "אחרים") עזרה לי לקדם אינטרס זה הרי שאני מסיק שאני צדיק.... את השיפוט האם ההיסק הטרנזיטיבי שלי נכון, אני משאיר לכם.